מכניסות מאורגנות באישון ליל, אוטובוסים ממוגנים ובושת פנים – לתפילות וריקודים עם מאות יהודים, וגם הושענות עם ישיבת דורשי יחודך.

בעמק המכמתת, בין יצהר לאיתמר, שוכנת חוות ‘בני אהרן’.
“ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פינחס… בהר אפרים” – על פי המסורת על גבעת פנחס שבשומרון יושב היום הכפר עוורתא, ובתוכו ציון אלעזר ואיתמר בני אהרן.
רק מספר דקות הליכה מפרידות בין החווה והציון, אך עד לפני מספר חודשים המחזה של שיירות מכוניות נוסעות בעמק ומאות יהודים רוקדים על גגו היה משהו שאף אחד אפילו לא דמיין.

ביום שישי י’ באב נרצח בניהו מלט הי”ד. חברו, נעם ווגנר, התחיל עוד קודם לכן לצאת מידי פעם עם עדר צאן לכיוון העמק. באותו יום הוא קיבל את ההחלטה לתקוע שם יתד וכבר את אותה שבת עשה בשטח, בנקודה באמצע שום מקום ובלי תנאים פיזיים אך עם הרבה נחישות.
ומאז, מידי שבוע ולפעמים מידי יום, חלה התקדמות בנוכחות היהודית בעמק ובציון:

עם תחילת חודש אלול החלו תושבי החווה ופעילים נוספים מהאזור לקיים מנייני סליחות בציון בני אהרן (ללא צורך באישור וליווי). בתחילה נכחו מתפללים ספורים וחיילים שהשתתפו בסליחות נענשו, אך לקראת ראש השנה הגיעו עשרות יהודים מידי לילה ואף ערכו תפילות שחרית במקום.
הציון שופץ ונצבע ובתקופת החגים נערכו שם אירועי ‘ליל שישי’ גדולים, שמחת בית השואבה מידי לילה עם ניגונים, ריקודים, סוכה וכיבוד, הפנינג ענק למשפחות ביום אושפיזא דאהרן הכהן (בחווה, עם סיורים לציון) ובעיקר מאות יהודים שמגיעים באופן חופשי ללא חשש.

“זה השטיבל הכי גדול באזור” תיארו תושבים מיצהר בחול המועד סוכות. “לא משנה מתי – בטוח תמצא שם מניין”.
ישיבת דורשי יחודך השתתפה שם בתפילת שחרית כוותיקין בהושענא רבא, עם אמירת הלל והושענות ברוב עם.

אירועי תשרי בציון אלעזר ואיתמר בני אהרן בעוורתא נחתמו עם מאות משתתפים בהקפות שניות אל תוך הלילה, אך לא נשלמו. הגישה לציון חופשית ופתוחה, ניתן גם לבקר בחווה או לחזק בתרומה את שלל נקודות ההתיישבות לזכר בניהו מלט ובדרכו.