בימי התשובה ישראל ממליכים את ה’, אבל התבוננות רגישה מגלה שהם עושים זאת רק כדי להדגים לאומות העולם איך לקבל את מלכותו יתברך. בחוויה הפנימית שלהם הם נשארים בניו של המלך, שאהבת המלך אליהם אינה תלויה בדבר. בתודעה הזו, העיקר הוא העולם שנועד לקבל את מלכות ה’, וישראל הם השליחים שמעוררים המלכה זאת. ובתודעה הזו – יהודי מבין שאמנם ה’ אוהב אותו בלא תנאי, אבל הוא בן של מלך, ויש לו משימה וייעוד מלכותיים – ולכן הוא מקפיד לנהוג בגינוני המלכות (תרי”ג מצוות). שאול המלך חשב שהוא מלך על ישראל בלבד; שלמה המלך חשב שהוא מלך על העולם כולו בלבד. אבל דוד המלך ידע שרק מתוך עמוד שדרה ישראלי איתן, ושפלות שמעוררת הזדהות, אפשר למלוך על כל העולם כולו.

להאזנה ביישומון “לשקוד”: https://lishkod.app/podcast