שושן פורים בקלויז. שמחה, לימוד ותפילה.
על אף המצב הביטחוני והתרעות הרקטות שאפיינו את הימים האחרונים, לא ויתרו נשות הקהילה על שמחת פורים. בליל שושן פורים התכנסו כארבעים נשים בקלויז — בית הכנסת של הקהילה בגבעת שאול — לערב שמחה שכלל קריאת מגילה, ריקודים, דברי תורה והתבוננות.
ריקוד, שמחה וכוח נשי
את הערב פתחה חנה גאולה שטרן בהרקדה שמחה שהדליקה את האווירה בקלויז. הריקוד שהסיר את העייפות ואת הכובד מהנוכחות, ויצר אחדות חגיגית של שמחת פורים אמיתית — שמחה שאינה תלויה בנסיבות החיצוניות.
דברי תורה והתוועדות
את דברי התורה וההתוועדות הובילה זיזי קוז’מן, שחלקה תכנים עמוקים ומחברים מעולמה של חסידות חב”ד. ההתוועדות — שהיא אחת מאבני הבניין של חיי הקהילה — הפכה לרגע של חיבור, שיתוף והעמקה בתוך שמחת החג.
התבוננות ליל חצות עם יונה
בשעת חצות הלילה, כאשר החוץ שקט מאזעקות ומשריקות, הובילה יונה את הנוכחות להתבוננות — רגע של פנימיות ועמידה מחודשת מול הפנימיות שבחג. ליל חצות של פורים, אחד הרגעים העמוקים ביותר בלוח היהודי, קיבל ביטוי חי ונושם בתוך המעגל.
“מרוב האור של פורים” — גם האזעקות שתקו
מה שאי אפשר שלא להזכיר: למרות שבאזור היו התרעות ביטחוניות, לא נשמעו אזעקות בפועל במהלך הערב. אחת המשתתפות אמרה בחיוך: “כנראה מרוב האור של פורים והשמחה”.
