שבת התאחדות, הכנה לסליחות ולשנה החדשה והתוועדות חברים ארוכה.

בשבת שעברה התכנסו כ-20 מתלמידי הרב יצחק גינזבורג שליט”א בישוב משכיות, לשבת התאחדות והתוועדות לקראת השנה החדשה.
לחלקם זו השנה הרביעית או החמישית בשבתות מעין אלו, יזמה שהחלה בשנות הקורונה.

“התחלנו את זה כחבורה שטסה יחד כמה פעמים לקברי צדיקים בפולין ואוקראינה” מספר אליאב אליהו, מותיקי החבורה. “עשינו כמה פעמים שבתות אצל הבעל שם טוב, אדמו”ר הזקן ועוד, פעם בשנה בדרך כלל.
במקביל היינו עושים נסיעות באלול לקברי צדיקים בצפון, משהו קצר, מסע ליל שישי כזה.
שבת התאחדות בארץ היתה לראשונה סביב הקורונה, כשלא יכלנו לטוס. אז התחלנו עם שבת במירון, ומאז כמעט כל שנה חוזרים על זה בשבת סליחות, כל פעם במקום אחר בארץ”.

השבת מהווה הזדמנות מיוחדת ואפילו נדירה עבור רוב החברים, לעצור להתוועדות והתבוננות ללא הסחות דעת.
“כולנו אנשי עבודה, כל אחד בעניינים שלו, חבר’ה שבשליחות בכל מיני מקומות בארץ, מרוץ החיים” מסביר אליאב.
“עכשיו לפני ראש השנה אנחנו עוצרים לרגע להתוועדות חברים שנמשכת שבת שלמה, בלי הסחות דעת, בלי משימות חשובות ככל שיהיו בבית ובכל מקום – ומתוועדים על הדברים. דנים על השנה האחרונה – מה היה טוב ומה אפשר לשפר. וכמובן מתבוננים לקראת שנה הבאה, קבלות טובות, יעדים. אנחנו מברכים אנשים ב’שנה טובה’, מתפללים על זה לעצמנו, אז רגע אנחנו עוצרים ובואו נחשוב למה מתכוונים.

עוד נקודה, כמובן, היא ההכנה לסליחות. התבוננות על מה מבקשים סליחה, ונקודה שאיתיאל דיבר עליה כמה פעמים בשבתות הללו – על הסליחה ההדדית. שהסליחות הן שיח שמיועד ליצור קשר, לא ‘אשמנו בגדנו’ ובוא נמחק ונדלג הלאה אלא הזדמנות לשיחה אמיתית ויצירת קשר עם ה'” מטעים אליאב מנושאי ההתוועדות.

הנה סיכום הדברים שנאמרו בשעת רעווא דרעווין בשבת, מוזמנים להצטרף:

“ככה מתוועדים רצוף, כל השבת. עם תפילות באריכות וסעודות שנמשכות עד אור הבוקר ואז עד צאת השבת.
הכל באהבה ואווירה חברית עם ‘לחיים’ כמים, כמו שצריך” מסכם אליאב.