אמש התקיימה אצל הרב פגישה של צוות הקול היהודי, עם אנשים נוספים שעסוקים באקטואליה. הקול היהודי הוא כלי תקשורת שצמח בהכוונתו ובהשראתו של הרב, כשהוא זוכה במשך השנים להרבה התייחסות והכוונה. הפעם הרב זמן את הפגישה, כשהמטרה העיקרית היא לדון כיצד ניתן להרחיב את ההתייחסות לחדשות בזוית נוספת, מלבד התחקירים המצוינים והמגזין החדש שהושק לאחרונה, תוך דגש על תמצית החדשות השוטפות בתוספת של מבט ערכי-פנימי . הנושא עורר דיון רחב, בתקוה שגם יוליד פירות מעשיים בקרוב.
לקראת חג השבועות התקיים מבצע ‘סדר שיחות’ בתם ודעת. במבצע למדו התמימים שיחות בחברותות במסגרת הסדר שיחות, נבחנו על שיחות, וכן הפיצו אותם ברחוב ובבתי כנסיות, כך אספו נקודות. בסוף המבצע נערכה מכירה פומבית של ספרים אותם קנו המשתתפים על ידי הנקודות.
על פי הוראת הרבי מליובאוויטש לערוך כינוסי תורה בחגים ובימי התשלומים נערך כינוס תורה בתם ודעת ביום חמישי יב סיון. בכינוס התמימים והרמי”ם נשאו דברים בכל מיני סוגיות. להלן סיכום הדברים:הכינוס נפתח בדבר מלכות-שיחה שחזר הת’ ברוך יהודה שי’ וינגורט, שיחה בה מסביר הרבי את פירוש רש”י שדורש את פרשת הפסח בפרשתינו לגנות, כמה שבקשתו של יהודי יקרה בעיני הקב”ה שאילו בני ישראל היו מבקשים לחגוג את חג הפסח למרות שלא נצטוו ה’ היה מסכים להם, וההוראה הנלמדת מכך שצריך לבקש ולתבוע מהקב”ה את הגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש. בהמשך ביאר הת’ איתיאל שי’ גינזבורג את הענין של “פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים” לפי הרמב”ם ורש”י בגזילה כשמסופק למי גזל יש חיוב – אם בא לצאת ידי שמים – לשלם לכל אחד. לעומת זאת בהלכות מכירה, במקר שלא יודע למי מכר כותבים הרמב”ם ורש”י שיש בעיה לשלם לכל אחד, כי בטוח יש רמאי, אבל חסיד יחזיר. איתאל הסביר שחסיד הכונה שהוא מחזיר את הכסף שבטוח יהיה אצל בעליו ולא חושש מרמאים.
לאחר מכן ערך הת’ יהודה מאיר שי’ גלעדי סיום על מסכת סוטה.
לאחר מכן הסביר הת’ נעם אליה שי’ גרוסברג את השיטות בלבישת טלית קטן לפי הנגלה מעל הבגדים, לפי הקבלה מתחת הבגדים, ויש שניסו להכריע ללבוש מתחת הבגדים ולהוציא את הפתילות, והרבי אמר שכל אחד ישאר כמנהג אבותיו.
לאחר מכן דיבר הת’ אחיה שי’ שרייבר על ענין העלאת המידות על פי הליקוטי תורה של השבוע ולפי המעין גנים. שדוקא אהרן הכהן יכול להעלות את הנרות-מידות, מכיון שהוא אוהב שלום ורדף שלום, ומחובר למעלה עם הקב”ה.
לאחר מכן קישר הת’ ישראל מאיר שי’ בורשטיין את אהרן הכהן לתחית המתים, אהרן הכהן – מעורה בבריות – ממשיך לעם את הציור של משה – כבד פה וכבד לשון – וקישר זאת לבואו של אליהו לפני בואו של המשיח, יש שני דעות האם אליהו יבוא לפני המיח להכין את העם לבואו, או שאחרי שיבוא משיח אליהו יחבר את העם אל המשיח.
לאחר מכן הת’ טוביה נעם שי’ לויט הסביר חידוש בהלכות שבת שאסור לכסות מוקצה אם קיים חשש שיגעו בו, יש שמסבירים שמדובר רוקא בביצה שקיים חשש חזק שיגע בו, ויש סוברים שהחשש שלא ישימו לב שיש פה מוקצה ויטלטלו אותו.
לסיום דיבר הרב אפרים שי’ ארנברג על פרק ב בשער היחוד והאמונה, אדה”ז מקשה על המינים הכופרים בהשגחה פרטית מק”ו שאם הם מאמינים שהיה נס בקריעת ים סוף ק”ו שבריאת העלם זה נס מתמשך. ויהודי אחד שאל את רבי למה שהמינים יאמינו בקיעת ים סוף והרבי עונה לו שאדה”ז ענה למאמין מק”ו. דוגמא יפה שאפשר לקרוא את אותו קטע בדיוק ולהבינו בשני צורות שונות לגמרי.
ביום שישי, י”ג סיוון, נישאו בשעה טובה לוי יצחק וינגורט עם שרה פליאה לבית גלעדי! מזל טוב מזל טוב לזוג הצעיר ולמשפחות היקרות!
החתונה נערכה באולם המוזיאון בחולון, הרב שליט”א ערך קבלת פנים לחתן והשתתף גם בחופה:
לחתונה יצאה תשורה יפיפיה עם שני חלקים:
יין משמח: ארבע לגימות “יינה של תורה” בעיני נישואין. יצוין ששלשת הקטעים הראשונים מבוססים על דברי הרב בתקופת ההכנה הסמוכה לחתונה – בשבת במדבר, שבועות ושבת נשא (בנוכחות הכלה ולכבודה) – וכולם ספוגים באוירת “‘ביום חתונתו’ זה מתן תורה”.
באהלי צדיקים מורחב, הכולל תורות מכמה צדיקים: “פותחין בדבר מלכות”, בביאור קטע ממכתב של הרבי מליובאוויטש. אחר כך יש שני קטעים על פי תורתו של אביו, רבי לוי-יצחק שניאורסון, שיום נישואיו חל כמו קביעות החתונה דנן, ביום הששי י”ג סיון (בדיוק באותה קביעות כמו ‘החתונה הגדולה’ בז’לובין, החתונה הראשונה בין בית אדמו”ר הזקן – בנישואי נכדתו, שרה – לבית רבי לוי-יצחק מברדיטשוב). לסיום מתבארים שני קטעים מהספר “בסתר רעם”, בו נקבצו תורותיו של ‘הרבי השותק’, רמ”מ מווארקי, שיום ההילולא שלו, ט”ז סיון, חל בתוך שבעת ימי המשתה.