בס״די״ב בכסלו תשפ״זפרשת וישלח
שלחו עדכון
מבזקים
מזל טוב לישראל שפירא ודבורה לאה ארנברג מירושלים לרגל בואם בקשרי השידוכין!מזל טוב לשריה ואבישג ניצן מיצהר להולדת הבן!מזל טוב לאריה ומוריה קוניקוב מבת עין להולדת הבן!הערב! התוועדות ט’-י’ כסלו עם הרב יוסי פלאי בבית חב”ד אלון מורה, 21:30הערב! התוועדות ט’-י’ כסלו עם הרב יצחק שפירא. 21:30 בקלויז בירושלים, בעל השאילתות 15היום! שיעור והתוועדות לכבוד ט’-י’ כסלו עם הרב ירון עמית בקמפוס ישיבת “דורשי יחודך” ביצהר | 18:00הערב! התוועדות ט’-י’ כסליו עם הרב משה גנוט בישיבת ׳רוח דעת׳, עזריאל 19 ירושלים | 21:00מזל טוב לביני ורבקה ארנברג מירושלים להולדת הבת!מזל טוב ליוסף יצחק ומושקא גנני מיצהר להולדת הבת!מזל טוב למכבי בן שוחט מיצהר ויעל ברון מירושלים לבואם בקשרי השידוכין!כמה פעמים רצית להרגיש יותר קרבה ואהבה בזוגיות, אבל מצאת את עצמך שוב מאוכזבת או מבקרת? וובינר מיוחד עם הרבנית נעמה מנוסי כל הפרטם בפניםהיום (שני): סיבוב שערים ראש חודש כסלו עם אהרן רזאל – כל הפרטים בפנים
קהילה

סיפורו של ניגון

בשבת קראנו את פרשת ויצא – בה יעקב אבינו רועה את צאן לבן במשך 20 שנה.
מדרש רבא מספר שיעקב אבינו ניצל את הזמן הזה לומר מזמורי תהילים.
איך יתכן? והרי דוד המלך כתב את התהלים דורות רבים מאוחר יותר.

סיפורו של ניגון

שני הסברים:
א. יש כמה וכמה פרקי תהלים שמיוחסים לאבותינו.
“מזמור שיר ליום השבת” לאדם הראשון מיד כשעמד על רגליו.
“משכיל לאיתן האזרחי” – לאברהם אבינו, ועוד.
ב. מסופר בגמרא שדוד המלך היה תולה את כינור מעל לראשו כשהלך לישון, ורוח צפונית היתה באה ומנגנת עליו ומעירה אותו בחצות הלילה.
אומרים שרוח זו נשאה על כנפיה ניגונים עתיקים ומהם דוד המלך קיבל השראה לכתוב את מזמורי התהילים.
ובטח יש עוד…

אז הנה ניגון שמיוחס ליעקב אבינו!

סיפורו של הניגון וגם התוים כתובים בקונטרס התולדות בספר דעת קדושים:
אחרי הזמירות לסעודה שלישית בשבת קודש, ולפני שהתחיל בדברי תורה ,
היה ר’ אברהם דוד מבוטשאטש ז”ל שר איזה ניגון הידוע לבני משפחתו עפ”י מסורה וקבלה.
בלי מילים, רק בדביקות רבה ובהתפשטות הגשמיות, והיה נוהג להמשיך בניגון זה לפעמים אפילו למעלה מחצי שעה, וכשגמר את הנגיון היה מתחיל בדברי תורה.

אחד מחסידי בוטשאטש שהה לרגל מסחרו ברוסיה, וכאשר הגיעו הימים הנוראים נסע להצדיק רבי ישראל מרוז’ין ז”ל.
ביום הקדוש כאשר ישב הצדיק מרוז’ין והתייחד עם בוראו, שמע פתוא החסיד הזה איך שהצדיק מרוזי’ן שר לעצמו את הניגון הנ”ל.
החסיד נתפעל ויצא מכליו ורצה לדעת איך הגיע הניגון הזה מבוטשאטש לרוז’ין ואיך זה שהרבי מרוז’ין שר אותו ביום הכיפורים בדביקות ובנעימה קדושה?
למחרת היום הרהיב החסיד עוז בנפשו ושאל את הצדיק מרוז’ין לפשר הדבר.
אז עצם הרה”ק את עיניו ואמר:
“מה אתה מתפלא? הלא עם הניגון הזה היה יעקב אבינו רועה את צאנו בשדה!”
אחרי זמן, כשחזר החסיד לבוטשאטש וסיפר לרבו את דברי הרה”ק מרוז’ין נשתנו פניו של הרבי, התחיל לנענע בראשו ואמר: “מה הפלא בדבר? הרי שמו ר’ ישראל, שהוא נשמתו של יעקב אבינו.”

בשנת תש”ס הוציאו בגל עיני אלבום מיוחד לחנוכה הנקרא ניגוני התבוננות לחנוכה,
הניגון הזה מוקלט בו פעמיים:
פעם אחת בשירת הרב, עם מילים שהותאמו על ידו מתוך ספר קוהלת:
“וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.”

ופעם נוספת בביצוע כלי בנגינתו הנפלאה של מרדכי ברוצקי.

הוספת תגובה

התגובה תתפרסם אחרי אישור המערכת. כתובת הדוא״ל לא תוצג באתר. כל השדות חובה.

התגובות נבדקות לפני פרסום

פורסם במקור ב־derechaim.info