בס״די״ב בכסלו תשפ״זפרשת וישלח
שלחו עדכון
מבזקים
מזל טוב לישראל שפירא ודבורה לאה ארנברג מירושלים לרגל בואם בקשרי השידוכין!מזל טוב לשריה ואבישג ניצן מיצהר להולדת הבן!מזל טוב לאריה ומוריה קוניקוב מבת עין להולדת הבן!הערב! התוועדות ט’-י’ כסלו עם הרב יוסי פלאי בבית חב”ד אלון מורה, 21:30הערב! התוועדות ט’-י’ כסלו עם הרב יצחק שפירא. 21:30 בקלויז בירושלים, בעל השאילתות 15היום! שיעור והתוועדות לכבוד ט’-י’ כסלו עם הרב ירון עמית בקמפוס ישיבת “דורשי יחודך” ביצהר | 18:00הערב! התוועדות ט’-י’ כסליו עם הרב משה גנוט בישיבת ׳רוח דעת׳, עזריאל 19 ירושלים | 21:00מזל טוב לביני ורבקה ארנברג מירושלים להולדת הבת!מזל טוב ליוסף יצחק ומושקא גנני מיצהר להולדת הבת!מזל טוב למכבי בן שוחט מיצהר ויעל ברון מירושלים לבואם בקשרי השידוכין!כמה פעמים רצית להרגיש יותר קרבה ואהבה בזוגיות, אבל מצאת את עצמך שוב מאוכזבת או מבקרת? וובינר מיוחד עם הרבנית נעמה מנוסי כל הפרטם בפניםהיום (שני): סיבוב שערים ראש חודש כסלו עם אהרן רזאל – כל הפרטים בפנים
דעות

בין ראש השנה ליום כיפור ואיך שולחים ילד לגן בלי לבכות / אורה מימון

לפני כשבוע נתבקשתי להגיע להתוועד עם בנות תיכון יעלת חן, התוועדות הכנה לר”ה.
פתחתי ספרים, חיפשתי ניגונים מתאימים ויצאתי לדרך.
הגעתי לתיכון ובבת אחת נזרקתי מעולם הילדים שבגן, פתיחת שנה, ילדים קטנים, חדשים, חמודים ולפעמים גם… בוכים, אל עולם מופלא אחר.
לא דבר של מה בכך הוא להתוועד עם בנות התיכון. כמו לקבל כרטיס כניסה בחזרה לעבר, להיות צעירה בכמה עשורים, להתחבר לקצב אחר עם הרבה שמחת חיים.
אפשר להגיד שיותר ממה שעשתה האורחת עם בעלות הבית עשו בעלות הבית עם האורחת.

בין ראש השנה ליום כיפור ואיך שולחים ילד לגן בלי לבכות / אורה מימון

נושא ההתוועדות, הכנה לחג, היה: “מה עושים בר”ה?”
כמובן, כמו שלמדנו כולן, התשובה הראשונה הייתה: ממליכים את ה’.
אבל איך ממליכים את ה’?
געוואלד, איזה פחד! ה’ כ”כ גדול ואנחנו כ”כ קטנים, כ”כ חד פעמיים, כ”כ מועדים לטעויות, ובעיקר כ”כ רחוקים.
רק מלקרוא את מילות התפילה של ר”ה – ישר לברוח ולהתחבא מתחת לפוך.
ה’ דן את כל באי עולם, מי במים ומי באש, מי בקיצו ומי לא בקיצו.. איך אומרים – ה’ ישמור…

ואז באה החסידות וממתיקה את העניינים.
מה נבהלתם? הכל הצגה. ה’ דן את כל באי עולם, לא אתכם. את ההודים, הסינים, האנגלים, הצרפתים, הסרילנקים, היפנים, את כולם הוא דן.
מכם הוא מבקש רק דבר אחד – תנו לי חשק להמשיך למלוך על העולם. “אהבתי אתכם אמר ה'”. לא משנה לי אם אתם רחוקים או קרובים, צדיקים או רשעים, מקיימים את המצוות או לא, אני אוהב את עצם המהות שלכם, את זה שאתם יהודים, חלק אלוק ממעל ממש.
את הפער בינינו ממילא לא תוכלו למלא, נניח לזה כעת, נדבר על זה ביום כיפור. עכשיו רק תמליכו אותי, תיזכרו במי שאתם – בנים אהובים לה’ אלוקיכם, ותתקעו בשופר. זה התענוג שלי.

וחשבתי לעצמי, איזה נחמד זה היה אם כל ילד היה יכול להרגיש את האהבה העצמית הבלתי תלויה בדבר של ההורים אליו. אם כל ילד היה יודע שכמו אצל ה’, גם אצל אמא שמורה לו פינה של אהבה, בלי קשר לאיך שהוא מתנהג. פינת מרגוע ובטחון, גם אם הוא משך היום לאחותו בקוקו, ואפילו אם הוא שפך את השוקו על הרצפה ורץ עם השלוק בכל הבית.

ואיך ילד כזה יוצא אל התמודדויות החיים שבחוץ. עם ענן גדול של אהבה אופף אותו, עם בטחון שהוא הולך עכשיו לגן ומחכה לו אמא אוהבת בבית. אמא שמשדרת לו בטחון במה שהוא. שעוזרת לו להסתגל לגן, גם בלי להיות שם (ובלי להתחבא מאחורי הדלת, שהוא לא יראה שהיא רואה). ילד כזה שבתוך התיק ארוז לו הסנדוויץ’ והפרי והבייגל’ה, ובתוך הלב והראש הוא ארז את כל המילים הטובות של אבא ואמא, שנוסכות בו ביטחון שגם בחוץ טוב, שאפשר להיפרד ולחזור ולהיפגש מחדש. ואמא מחכה לו עם הרבה אהבה והרבה שלוקים.
ועל זה שהוא מטפטף בכל הבית? על זה נדבר ביום כיפור.

תודה גדולה לאורה מימון, מנהלת גני ‘תורת חיים’ בירושלים ומנחת הורים על פי החסידות!
לתגובות: derech.pnimi@gmail.com.

הוספת תגובה

התגובה תתפרסם אחרי אישור המערכת. כתובת הדוא״ל לא תוצג באתר. כל השדות חובה.

התגובות נבדקות לפני פרסום

פורסם במקור ב־derechaim.info