עשרות שנות תיעוד: גרסה חדשה למכון גל עיני

כתבות נוספות

בחודשים האחרונים עלתה הגרסה החדשה של אתר “מכון גל עיני”, המרכז את שיעוריו וכתביו של הרב יצחק גינזבורג שליט”א מארבעים ושבע השנים האחרונות, אלה שיצאו לאור ואלה שעדיין לא. האתר החדש מבוסס בינה מלאכותית, ומשפר פלאים את איכות הגלישה והחיפוש במאגר העצום.

מה מחכה באתר החדש?

מלבד ספרי הרב, ארכיון השיעורים, עיון לפי נושאים וחיפוש חופשי בכל החומר – האתר גם “חי” עם הזמן. בכל שבוע מוצגים מאמרים על פרשת השבוע מתוך ספרי הרב, לצד שיעורים מהארכיון ו”בחירת העורך”. מוצגים גם הגיליונות “נפלאות” ו”אוצר הנפש” על הפרשה מכל השנים. מדור מיוחד מביא את השיעורים שנאמרו בתאריך של היום בשנים קודמות, ולצידו התייחסות לימי הילולה ולראשי חודשים. מי שרוצה ללמוד ברצף ימצא סדרות שיעורים מלאות, החל מהשנים הראשונות להקלטה. האתר זמין גם כאפליקציה לאייפון.

אחד החידושים הבולטים הוא צ’אט בתורת הרב. שואלים בו שאלה שלמה, כמו ששואלים חברותא, ולא רק מילת חיפוש. הצ’אט אינו ממציא תוכן משלו. הוא מאתר את מה שהרב אמר וכתב, מסכם, ומצרף לכל תשובה את המקורות שעליהם היא נשענת: ספרים, שיעורים ומאמרים. כל מקור אפשר לפתוח ולבדוק בעצמכם. כך הצ’אט משמש מורה דרך בתוך ים החומר ואינו בא במקומו.

מאחורי הקלעים של ארבעים שנות ארכיון

מאחורי האתר החדש עומדת עבודה של עשרות שנים. גם בשנים שקדמו לתקופה המתועדת העביר הרב שיעורים, אך אין עליהם מידע מדויק, ועל אחת כמה וכמה לא תיעוד.

ההקלטה הסדירה (אודיו) של השיעורים התחילה עם הקמת ישיבת שובה ישראל בירושלים (תשמ”ג), ובסמיכות להקמת גל עיני על ידי ר’ משה שלאס ז”ל. בשלב זה נכנס לתמונה ר’ משה וישנפסקי. בתקופות מסוימות הוא ניהל את גל עיני, ואף ערך את הספרים באנגלית (“ברית הנישואין” ו”אותיות לשון הקודש”). הוא אסף את כל ההקלטות ושמר אותן במחסן בהר נוף במשך שנים ארוכות. במקביל להדפסת ספרים וחוברות, עבדו בגל עיני גם על פרסום ההקלטות, ה”קסטות”: עריכה, סינון, שכפול, מכירה והפצה.

בשנת תשס”ו עברה גל עיני להקלטות דיגיטליות, ובזאת תם עידן ההקלטות האנלוגיות. שלוש שנים לאחר מכן עבר כל המאגר של עשרים ושלוש השנים, למעלה מ־6,000 קלטות, הליך דיגיטציה (המרה) לקבצי שמע, ותועד בטבלאות ענק. עשר שנים אחר כך הוקם אתר המכון הראשון.

הרב שילה אופן, מנהל “מכון גל עיני”, העוסק בארכיון שנים רבות, מתאר את האתגר:

“אי אפשר היה פשוט ‘לשפוך’ לאתר את כל התוכן כפי שהוא. יש שיעורים שמשתרעים על פני יותר מקובץ אחד ויש שיעורים קצרים, ויש הפרעות הקלטה ורעשי רקע. ובכלל, מי יודע מה תוכנו של כל קובץ? פעמים רבות הכיתוב על הקלטת המקורית לא היה מדויק, או שהקופסה הוחלפה באחרת… בקיצור, היה צורך לעבור על ה־כ־ל: להאזין, לחתוך, להדביק, להגביר ולסנן בתוכנת עריכה, ולהעלות את החומר לאתר בצורה מסודרת. עבודה שארכה כמעט שלוש שנים”.

במקביל, בשנת תשנ”ז, הגיע הרב איתיאל גלעדי והחל לסכם את השיעורים במחברות. מדובר במעל 100 מחברות, וכולן סרוקות ושמורות בארכיון. משנת תשס”ז עברו סיכומיו להקלדה במחשב, ומאז עלה חלק גדול מהחומר ישירות לאתר.

“המאגר העצום זמין לשמיעה”, מוסיף הרב שילה, “אבל כמות החומר אדירה, ובלי אפשרות חיפוש היכולת להתמצא בה אפסית. מכאן עולה הצורך להפוך את כל חומר השמע לטקסט מוקלד. ימים ידברו. התקדמות הבינה המלאכותית מהירה, ואנו מקווים שכבר בעתיד הקרוב נצליח לעשות שימוש בטכנולוגיה זו גם לשם כך”.

על חלקו שלו בסיפור הוא מספר:

“בשנים תשס”ז–תש”ע זכיתי לאייש את מרכז גל עיני בירושלים, בשכונת הולילנד (‘האוזנר’, למי שזוכר). זו הייתה תחנתו הראשונה של בית הספר תורת הנפש. שם נחשפתי למאגר העצום, שהיה שמור על דיסק קשיח (2 טרה היו אז קצה התקרה). פשוט התחלתי להקליד שיעורים וסדרות מכל הבא ליד. אחרי שנה ‘עליתי’ על השיעורים על הספר ‘סוד ה’ ליראיו’, עזבתי הכל וערכתי את הסדרה.

“לארכיון חזרתי אחרי הפסקה של כמה שנים, שבהן ניהלתי את התלמוד תורה. בשלב הראשון, לקראת הקמת האתר, סודר המידע (טבלאות וכו’). בשלב השני סודרו חומרי הגלם: השלמת חוסרים וניפוי כפילויות”.

כיום המאגר מאוחסן בקריית משה, בזכות האכסניה של משפחת גרון, ואפשר מדי פעם, כשמתעורר צורך, לוודא דברים מול החומר המקורי.

בקשה שטוחה

לפני צוות המכון עוד עבודה רבה של איסוף קלטות אודיו והמרתן. “מכאן בקשה שטוחה”, אומר הרב שילה, “כל מי שמכיר מישהו שבידיו קלטות ישנות או הקלטות וידאו, שיקשר אותו עם צוות המכון”. ולא רק הקלטות. גם סיכומים בכתב של שיעורי הרב מועילים מאוד. כך למשל היו לתועלת רבה הסיכומים של ר’ דן כרמון ע”ה. מי שבידיו מחברות או דפי סיכום מהשיעורים, מכון גל עיני ישמח מאוד לקבלם.

והרב שילה מספר: “לעתים רחוקות מוצאים יהלומים! היה יהודי יקר שבשנות הנו”ן המאוחרות צילם בעקביות את שיעורי הרב ושמר את הקלטות בביתו. האיש הלך לעולמו, ואשתו התקשרה כמה פעמים וביקשה שיבואו לקחת את המאגר. כשהגיעו, היה כבר מאוחר מדי: ‘חבל, לפני יומיים זרקנו הכל לפח…'”.

ובינתיים, האתר החדש פתוח לכולם. נסו ותיהנו.