ביום רביעי, כ”ט במנחם־אב, הלך לעולמו ר’ יעקב משה שלאס ע”ה, מוותיקי חסידי חב”ד בירושלים, מייסד עמותת “גל עיני” ומי ששימש כאיש הקשר בין הרב יצחק גינזבורג שליט”א לרבי מליובאוויטש במשך תשע־עשרה שנה. הוא נפטר יום אחד לפני יום הולדתו השמונים ושבע, בל’ באב.

ר’ יעקב משה נולד בפולין למשפחה שלא הייתה שומרת תורה ומצוות. את מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה בנדודים – מפולין לרוסיה, בטשקנט ובסמרקנד שבאוזבקיסטן, ומשם בחזרה לפולין ואחר כך לגרמניה, שם היו חמש שנים במחנות עקורים. בשנת תש”ט, כשהיה בן עשר, הגיעה המשפחה לניו יורק והתיישבה בברוקלין. אביו לא היה דתי כבר מגיל בר־מצווה, ואמו נחלשה בשמירת המצוות בעקבות השואה, אך בכל זאת שלחה אותו ללמוד בישיבת “תורה ודעת” – מפחד מאנטישמיות, ולא מטעם דתי. באותם ימים, דרך קרוב משפחה עשיר שתמך בחסידות חב”ד, זכה להיכנס פעמיים ליחידות אצל הרבי הריי”צ.

בגיל חמש־עשרה עזב את הישיבה, עבר לבית ספר ציבורי, ומשם והלאה עזב לגמרי את התורה והמצוות: חיים כ”היפי”, לימודי פסיכולוגיה, שימוש בסמים פסיכודליים, ונדודים ברחבי אירופה וצפון אפריקה כשכל רכושו שקית קטנה בידו. בגיל שלושים ושלוש חזר לניו יורק ופתח מסעדה לא כשרה באיסט־ויליג’.

נקודת המפנה הגיעה כמעט במקרה. בתהלוכת ל”ג בעומר של חב”ד בקראון הייטס פנה אליו בחור והציע לו להניח תפילין. הוא ענה לו: “בפסח אוכלים מצות, בפורים שותים וודקה, בשבועות אוכלים גבינה – האם ל”ג בעומר הוא יום של הנחת תפילין?!”, אבל כשראה שהתשובה גרמה לבחור צער, הסכים והניח תפילין לראשונה מזה שנים רבות. תוך שלושה חודשים קיבל על עצמו עול תורה ומצוות, בהשפעה חזקה של שיעורי התניא של הרב בנימין קון. את מסעדתו הפך לבית חב”ד הראשון במנהטן.

בחופשה קצרה בישראל התברך מפי הבבא סאלי שימצא שידוך בקרוב – וזה קרה תוך שלוש שעות. במקרה הגיע לשיעור תורה שבוטל, ובמקומו הכיר את לאה יוכבד, שביקשה ממנו להעביר זוג תפילין לניו יורק. כשנודע לו שגם היא חזרה באותו יום ריקם מפגישת שידוכים, הציע לה נישואין, וקבעו להתחתן לפני פסח. אביה ניסה לדחות את המועד לאחר שבועות, ושאלו את הרבי – שהשיב: לפני פסח. מיד לאחר החתונה טסו לישראל והתיישבו ברובע היהודי בירושלים, בבית שהמשקיף על הכותל המערבי, ושם גרו עד סוף חייו.

שנה לאחר עלייתו נכנס לשיעור של הרב בבית הכנסת הרמב”ן, ששמעה אותו אז מאזינה אחת בלבד. הוא לקח על עצמו את ארגון השיעורים: תחילה בבית הכנסת “צמח צדק” ברובע היהודי, לחמישים איש, ומשם לאולם המרכזי בבית הכנסת הרמב”ן שמילא מאה וחמישים מקומות. לאחר מכן עבר השיעור לשכונת גאולה, שם מסר הרב במשך כמה שנים שיעור שבועי קבוע על “נו”ן שערי בינה”, ושתי מזכירות היו כותבות תקציר לקראת כל שיעור. משם המשיך השיעור לאולם בית הכנסת הגדול בירושלים, ולאחר מכן לכולל לחוזרים בתשובה “שובה ישראל” במאה שערים, שם ביקש ר’ יוסף דייטש שינהל את הכולל שהשיעורים יוקלטו – הקלטות שנשמרות עד היום. בשנת תש”מ הקים את עמותת “גל עיני”, שהוציאה לאור עשרות ספרים וחוברות מתורת הרב. הוא הציע שהספר הראשון שתוציא העמותה יהיה ספר מתכונים לפי הקבלה – חיבור של שני הנושאים הפופולריים ביותר בעולם, שבוודאי יהפוך לרב־מכר… במקביל לעמותה בישראל הוקמה גם עמותת “גל עיני” בארצות הברית.

בשל הוראת הרבי לרב גינזבורג שלא לצאת את הארץ, הוראה שעמדה תשע־עשרה שנה, שימש ר’ משה כמי שנוסע לרבי, מביא לו את הספרים והחוברות, מדווח על הפעילות ומקבל ממנו לאורך השנים מענות והוראות. בתקופה זו נקשר גם עם הנדבן יעקב (ג’קי) ספרא, שתמך בנדיבות רבה בפעילות לאורך כמה שנים.

לצד עבודתו ב”גל עיני”, ניהלו בני הזוג שלאס במשך כשלושים ושבע שנה בית חב”ד פתוח בביתם ברובע היהודי, שאירח לאורך השנים כמאה וחמישים אלף אורחים בלילות שבת ובחגים. הוא היה חמוש תמיד במצלמה, ועד לשנים האחרונות הגיע להתוועדויות של הרב וצילם שם תמונות יפהפיות. בעשור האחרון לחייו המשיך להפיץ יהדות וחסידות גם באתר אינטרנט ובדפי פייסבוק באנגלית.

תנצב”ה.