לאחרונה קיבל מאור מנחם, עד לא מזמן ‘רוּמא’, את המסמכים שמעידים רשמית שהוא יהודי. לפני כן באו קבלת עול מלכות שמים בבית דין, ובכ”ה בתשרי התקיימה הברית. במשך שנה, לקראת הגיור, ליוו אותו אלעזר ומעיין ריגר, שליחי בית גל עיני בחיפה. בחודש אייר פרסמנו כאן את הפרק שבו אלעזר ראיין אותו בפודקאסט “חיפאי אחד על אחד”, כשהגיור עוד היה לפניו.

רומא נולד בסיביר. בגיל עשר עלה עם הוריו ואחותו מכוח חוק השבות, אחרי שנתיים בבייג’ין שבהן הופיע אביו, מוזיקאי שהיה, כדבריו, סוג של רוקסטאר בשנות התשעים. אביו החליט לעלות לארץ בעקבות חלום חוזר: “הוא חולם שתי דמויות, מין חסידים כאלה, שבאים אליו, והוא קולט שזה סבא ואבא שלו. הם אומרים לו ‘תעלה’. לא אומרים לו ישראל, פשוט אומרים לו ‘תעלה'”. המשפחה נחתה בחיפה בצהרי יום שישי.
רומא לא ידע כלום על יהדות. “אבא שלי היה עם מגן דוד על השרשרת, אבל לא ידעתי כלום על הדבר הזה”, סיפר לאלעזר. ישראל הייתה בשבילו תחנה בדרך החוצה מרוסיה: “אני יוצא מרוסיה, וזה היה עיקר העניין. לא משנה לאן. עצי דקל בחוץ, ניצחתי בחיים”.

הקצב של רומא
מילדות רצה להיות רוקסטאר. הגיטרה הייתה איתו כל הזמן, ואחריה באו אולפן, הופעות ועסק משלו. “חייתי בסרט שרוק אנד רול יביא את השלום בעולם”, הוא מספר, ומוסיף שבפנים זה נראה אחרת: “חיפשתי כל החיים את החופש מבחוץ, ותמיד לא ידעתי מה זה חופש”. כשהחיים שבנה התפרקו הוא עזב הכול והתחיל להסתובב. “אני כבר לא יודע מי אני ומה אני עושה בעולם הזה. היה לי הכול לפני רגע, ופתאום אני לא רוצה את זה”.

נקודת המפנה הגיעה באקראי, ברחוב ארלוזורוב בחיפה, כשפגש חבר ותיק, המוזיקאי עידן גרייב. “הוא לא זיהה אותי בכלל”, נזכר רומא, “הייתי עם זקן ושיער, הזנחתי את עצמי. הוא קולט שאני לא בסדר, שאני רזה עם עיניים כבויות”.
גרייב שאל אם הוא נימול, ורומא ענה בהומור של אדם שבור: “ברוך ה’, אני מושלם. אני 100%, אתם 97%”.
גרייב לא ניסה להעמיס עליו. הוא ביקש דבר קטן אחד: “תהפוך מתדר של מסכן לתדר של מודה. רק קטן. רק את זה תעשה”, ושלח לו קישור לתפילת מודה אני. “אמרתי, אין לי מה להפסיד. כל כך כואב לי, אני שרוף”, מספר רומא. “פתחתי עיניים בבוקר, פתחתי את הקישור: ‘מודה אני לפניך מלך חי וקיים’. אמרתי וואו, פחות כואב לי. משהו זז”.
משם הדרך התגלגלה. הוא פתח בפעם הראשונה ספר חסידות לילדים ובכה: “זה מה שחיפשתי כל החיים, החיבוק הפשוט שכל אמא רוצה לתת וכל ילד רוצה. חיפשתי את זה בכל העולם, בין אם ביפן, בפיליפינים או באוקיאניה, ובחיים לא פתחתי את הספר שלנו”.

בהמשך הוא הוזמן לסעודת ליל שבת אצל הרב ווילישאנסקי, שם “לראשונה שמעתי את ‘שלום עליכם’. כל הגברים עומדים ושרים, ואני לא יודע את המילים ולא את המנגינה, אבל יש כוח באוויר”. כששאל את הרב עד כמה אין לו מושג לאן הוא נכנס, הרב צחק. “הבנתי שאין לי מושג, והכול בסדר, אני בכיוון הנכון”. אחר כך הגיעו שיעורי התניא של הרב גרשוביץ. “אני לא יודע מי זה אברהם אבינו, לא יודע מה זה ספירות, אבל זה פוגש אותי. הייתה לי איזו חוכמת חיים, וזה מאוד דיבר אליי”.
בשלב הזה הוא כבר התחיל להתקדם לכיוון הגיור, אבל היה בקצב שלו. עוד לפני הגיור כבר הסתובב עם כיפת “יחי”, והחברים והרבנים צחקו איתו על זה: “רומקה, להיות באורות זה בסדר גמור, אבל אחרי האורות – מה קורה איתך, חביבי?”.

המתכון של עם ישראל
את אלעזר ריגר הכיר לפני כשנה, סביב ראש השנה, דרך חברה משותפת מהגרעין, ומאז נשארו קרובים. בפודקאסט שאל אותו אלעזר למה הוא בכלל עושה את הצעד לכיוון שלו: “אתה מגיע מעולם של רוק, עולם סופר חופשי, ובסוף אתה פוגש את העולם שלי, שהוא ההפך הגמור מהעולם שממנו הגעת”.
ורומא ענה: “כשאתה פוגש את התחתית של התחתית, אתה מאבד איזשהו פחד. אתה אומר, אין לי מה להפסיד. אבל זה גם בונה בך משהו אחר לגמרי”. ואז הוא דיבר על החסידות: “אני מגלה את החסידות, אני מגלה את האמת הפשוטה, ואני מגלה שהמתכון הזה שמר על עם ישראל אלפי שנים. המתכון של חיי משפחה, לוח שנה יהודי, להחזיק את הלפיד. קשה, לא קשה, סיביר, לא סיביר, אנחנו מחזיקים את הלפיד”.
את השם מאור מצא כשהתחיל לשחק באותיות של שמו הקודם. השם שיצא מזכיר לו, כך הוא אומר, “שני אורות שדולקים בו”.
כיומיים אחרי ראש השנה השתא עבר רומא את הגיור בבית הדין וקיבל על עצמו עול מלכות שמים. ביום הברית, כ”ה בתשרי, הגיע אלעזר אליו כבר בשעות הבוקר המוקדמות. הם ישבו יחד וחיכו לטקס ולקריאת השם הרשמית, ובינתיים התוועדו מדברי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שיום ההילולא שלו חל באותו יום. “יש חוויה שלא הרבה זוכים לה, וברוך ה’ זכינו”, אמר אלעזר. “ללוות ברית מילה בגיל כזה, זו חוויה מטורפת. יהודי חדש בא לעולם!”