ביום ראשון של חול המועד יצאו כשלוש מאות וחמישים בחורי ישיבות לרחובות תל אביב עם ארבעת המינים, לזכות את המוני בית ישראל בנטילת לולב.
את “מבצע לולב המרכזי” בתל אביב, שיזם הרב שניאור קץ זצ”ל, מארגנת ישיבת נחלת ישראל כבר כמה שנים, והשנה הצטרפו אליה בחורים מישיבות נוספות. מהצהריים ועד השקיעה הם ניגשו לעוברים ושבים, לאנשים שישבו בבתי קפה ולמשפחות בגינות, והציעו לברך על הלולב והאתרוג. במהלך המבצע גם חילקו סטים למי שרצה להמשיך במצווה בשאר ימי החג. “אנחנו באים להתחבר עם אנשי תל אביב דרך המצווה”, אומר אליה אופן, אחד המארגנים.
הסיפורים מהשטח החם רבים מספור, וליקטנו כמה מהם עבור קוראי “דרך חיים”.
דוד שפירא מישיבת קדומים נכנס עם חבריו למסעדה והציע לאחד הסועדים ליטול לולב. “בטוח?” שאל האיש, “אתה רואה מה אני אוכל עכשיו? פיצה עם בייקון”. דוד ענה לו שה’ מחכה לנטילת הלולב שלו, לא משנה מה. האיש וידא כמה פעמים שהבחורים באמת הבינו, ובסוף נטל לולב בהתלהבות כשחברתו מצלמת אותו. “הסברנו לו שה’ תמיד מחכה לו ושמח בו”, מספר דוד, “והוא יצא מזה מאוד מחוזק”.
עֹפר בן יעקב הציע לאישה אחת ליטול, והיא סירבה בנימוס והמשיכה ללכת. חצי דקה אחר כך שמעו מאחוריהם: “חכו רגע, בעצם אני כן רוצה, למה לא?”, והיא אף הזמינה אותם לסוכה של מסעדה סמוכה, נטלה שם לולב, ואז הזכירה לכל היושבים שיש סוכה למי שרוצה. גם בחור אחר שסירב לקחת סט חזר אחרי כמה שניות, כך מספר חבר הנדלר מהישיבה התיכונית במגדל העמק. הוא אמר לחבר: “הסתכלתי לשמיים וראיתי את הבריאה של ה’, והרגשתי שאני רוצה להודות לו”. הוא לקח את הסט והבטיח ליטול כל יום.
מפגשים רבים היו עם ילדים. בסוף היום הציעו הבחורים סט לאבא שישב עם בנותיו בגינה, והוא סירב. אבל שתי הילדות, בנות חמש ושש, הלכו אחריהם בסקרנות ושאלו מה זה האתרוג ומה זה הלולב. כשהאבא ראה כמה הן מתעניינות, הוא לקח את הסט, אמר שהן יטלו כל יום, והתיישב להסביר להן את כל מה שידע על ארבעת המינים. אלרועי פוזן מהישיבה הגבוהה במגדל העמק פגש שתי ילדות בנות שמונה שרצו אחריו וביקשו ליטול. אחרי הברכה שאלו אם הלולב מביא ברכה, וכשענה שכן, אמרו לו: “יופי, כי אנחנו צריכות ברכה. שתינו שומרות שבת לבד כבר תקופה ארוכה”.
היו גם מבוגרים שהמצווה החזירה אותם שנים אחורה. משה-אורי כהן ממגדל העמק סיפר על אדם מבוגר שהסתובב סביבם עד שיציעו לו. אחרי שנטל, סיפר שהוא זוכר איך בילדותו נסע עם אביו עד אשדוד כדי לברך על לולב, “והיום באים עד אלי”. יהודי מבוגר אחר שקיבל סט חזר שוב ושוב לוודא שזו באמת מתנה, ואמר שכל הגוף שלו רועד מהתרגשות. אשה מבוגרת שנטלה לולב פרצה באמצע בבכי.
ישראל-יוסף הראל מנחלת ישראל ניגש לשתי צעירות שנראו דתיות, והתברר שהן כמעט לא ידעו לברך ולא ידעו איך מנענעים. אחת מהן פחדה להחזיק את האתרוג מרוב התרגשות. “למדנו שלא כל מי שנראה דתי בטוח כבר נטל”, הוא אומר. אריאל כפרי ממגדל העמק מספר שלפעמים דווקא אחרי סירוב, כשאמרו “בחייאת, דקה אחת, מצוות ה'”, נוצרה שיחה עמוקה יותר.
למי ששאל “מה הקטע”, הסבירו הבחורים שה’ נמצא בלב של כל יהודי, ומשם הלולב מוציא את האור שלו לכל הכיוונים: לעבר, לעתיד, וגם למקומות החשוכים בחיים. “אנשים מאוד אהבו את ההסבר הזה”, מספרים.
בערב התכנסו המשתתפים להתוועדות ולשמחת בית השואבה עם הרב מאיר קץ, הרב יובל בר נתן, הרב פתחיה פוגל, הרב צחי קליין והרב שמואל שילה – ברוב שירה וזמרה.
צילומים: אלישע גרוסברג