השבוע נפגשתי לשיח עם דוד שוקן בחיפה. ישבנו על שתי כורסאות גדולות בגג היפה של “המרכז הרוחני”, המשתף פעולה עם “בית גל עיני”, ומול קהל מקסים ומגוון ביותר שוחחנו על דתיות, חילוניות, מה שביניהן ומה שמעליהן.

הכרתי את דוד כבר קודם. פניתי אליו אחרי שקראתי את אחד המאמרים שלו ב”הארץ” (והרגשתי: היי, היו לי בדיוק את אותן תובנות באותן מילים לפני 25 שנה!), הוא קפץ לבקר אותי בביתי בפרדס חנה ומיד שקענו לשיחה של ארבע וחצי שעות, שהסתיימה פשוט כי הגיע זמן השינה שלנו. אחרי זה הוא בא אלי עם כל משפחתו לסעודה, ובהמשך אף הביא את אמו לסעודת פורים. נהיינו חברים, אבל רחוק מעין המצלמות.

בינתים הוא נהיה סוג של סלב, בהתחלה מגזרי ובהדרגה יותר מזה, וגם הוא וגם אני התחלנו להיות מוצפים בפניות שאנחנו חייבים לעשות פודקאסט ביחד. אז הנה זה קרה, והתוצאה המצולמת והעריכה תעלה בשעתה.

עד שזה יעלה רציתי לשתף אתכם בתובנה חשובה שמתבשלת אצלי שנים, אך התחדדה והתדייקה לקראת המפגש והצלחתי לומר אותה שם. התובנה קשורה במילה פלורליזם, ובשאלת היחס שלה ליהדות. האם היהדות פלורליסטית, לא-פלורליסטית, אנטי-פלורליסטית? מה זה בכלל פלורליזם?

(בהזדמנות זו הערה קטנה לחבריי הדוסים: אומרים פְּלוּרַליזם, לא פְלוֹרַליזם, מהמילה plural, ריבוי. פְלוֹרַליזם נשמע כמו התנועה לשחרור הפרחים או משהו. אז אנא, שלא יצחקו עלינו בצד השני שאנחנו לא יודעים להגות מילים לועזיות. תודה על ההקשבה!).

הנושא עלה כי גם דוד, כמוני, גדל בבית ובציבור המגדירים עצמם פלורליסטיים, ומתישהו גילה, כמוני, שהפלורליזם הזה, באופן די לא מודע לעצמו, מוגבל מאד: הוא תקף או לפלורליסטים אחרים, שזו לא חכמה גדולה, או, למרבה הענין, לאחרים מאד לא-פלורליסטים אבל רחוקים ואקזוטיים (בעיקר העולם הערבי-פלסטיני-מוסלמי), אך ממש לא לאחרים לא-פלורליסטים קרובים (כלומר ימנים ודתיים). כשדוד קלט זאת הוא החל לצאת למסע שלו, שכולו בסימן היכרות עם אותם אחרים קרובים.

רק שדבר זה מעלה את השאלה האם אותה פתיחות פלורליסטית קיימת בצד השני, בעיקר הדתי, כלפיו? ריבוי הפודקסטים הדתיים בהם הוא משתתף מעיד, אני חושב, שהתשובה חיובית, אך מאידך קיימות תגובות רבות שמעידות על ההפך. אז מה הסיפור פה?

וכאן מגיעה התובנה. הגעתי למסקנה שפלורליזם הוא הכלאה של שני ערכים מאד נעלים וקדושים, שלגמרי מסתדרים עם היהדות וניתן לומר שהיא אף חוגגת אותם; אך ההכלאה הזו בעצמה היא שלילית ובעייתית והיהדות מתנגדת לה מאד, ובצדק.

קודם כל, מה הבעיה בפלורליזם? ובכן, זה מאד פשוט: פלורליזם פירושו ריבוי אמיתות, “לכל אחד האמת שלו”, שזה בעצם אומר שאין אמת. ה”אמת” של כל אחד היא אמת סובייקטיבית, חוויה של אמת, אך אינה אמיתית באמת, באופן אובייקטיבי, שהרי אז היא מבטלת את ה”אמת” של מישהו אחר. אם כל מה שיש לנו הוא “אמיתות” פרטיות וסובייקטיביות כאלו, אין שום אמת אובייקטיבית אחת (ליתר דיוק: יש אמת אחת המתיימרת להיות אובייקטיבית ומוחלטת, והיא עצם הטענה ש”לכל אחד האמת שלו”… מכאן שכל הגישה הזו גם סותרת את עצמה וגם מולידה בסוף בדיוק את אותם התנשאות וזלזול באחרים שהיא מתיימרת להחליף).

הפלורליזם הזה מדכא את המחשבה ואת בקשת האמת. הוא מביא לכך שכל ויכוח מסתיים ב”להסכים לא להסכים”, ובעצם שולל מראש את אפשרות הויכוח וההתדיינות כי מה הטעם? לכל אחד האמת שלו.

הפלורליזם הוא בעצם הגלגול העכשווי של הפוליתיאיזם – ריבוי אלילים או עבודה זרה. בעולם האלילי לכל אחד היה את האליל שלו, ואף אחד לא התיימר לחשוב שהאליל שלו חובק את כל המציאות (הוא אולי ניסה להוכיח שהוא הכי חזק ומוצלח, אבל באותו מגרש של כל האלילים האחרים). זו הסיבה שהיהדות אינה פלורליסטית: היא באה לעולם כדי להחליף את הפוליתיאיזם, לרומם אותנו מעולם של אמיתות יחסיות לעולם שבו אנו שואפים ומבקשים להשיג אמת אמיתית ואוניברסלית, האמת של ה’ אחד בורא העולם.

אבל, וכאן מגיע החלק הכי חשוב, לפלורליזם הזה יש שני שורשים קדושים ונעלים, שאם נבודד אותם וננסח אותם נראה שהם לא רק חיוביים אלא נצרכים עד מאד, בעיקר בדורנו.

הערך החיובי הראשון הוא ערך הסובלנות. אנשים רבים חושבים שסובלנות ופלורליזם הן מילים נרדפות, אבל זה ממש לא נכון. בעוד פלורליזם פירושו ריבוי אמיתות יחסיות, וכל אחד נדרש קצת לסרס את תחושתו שהוא אוחז באיזו אמת מוחלטת, הסובלנות פירושה היכולת לחיות לצד ומול אדם שאני חושב שהוא טועה בלי לפגוע בו או לכפות עליו את דעתי (אפילו שאני חושב שהיא צודקת והוא טועה). לסבול פירושו לשאת משהו (כמו סַבָּל) אפילו שהוא לא בא לי בטוב (מסב לי סֵבֶל). סובלנות מייצרת חברה נעימה וליברלית באופייה, המעניקה לאנשים את המרחב לתהות, לתעות ולטעות

בעוד פלורליזם הוא אנטי יהודי באופן עמוק (כי שורשו באלילות כנ”ל) הסובלנות היא דווקא ערך יהודי גדול. אף שאנחנו מכנים את היהדות ההלכתית “אורתודוקסית” – מילולית, דוגלת ב”סברה ישרה”, בדעה אחת – מדויק יותר יהיה לומר שהיא “אורתופרקסית” – מבוססת על “מעשה ישר”, כלומר מחויבות לקוד התנהגותי בסיסי אחד, קרי המצוות וההלכות הבסיסיות. במישור האמונות והדעות שררה ביהדות מאז ומעולם סובלנות גבוהה, החל משנים עשר השבטים על דגליהם וסגנונותיהם, המשך בחכמי המשנה והגמרא על דעותיהם הרחוקות מהקצה אל הקצה, וכלה בעדות ובשיטות ובמנהגים השונים הנוהגים היום (ובדורות האחרונים רבים מגדולי ישראל הרחיבו זאת וקראו גם לסובלנות ברמה המעשית למי שלא שומרים מצוות, שהרי כולנו עם אחד וזקוקים לחופש חיפוש ובחירה ואין שום טעם ותועלת בכפייה, להפך).

אנחנו אולי לא תמיד מיישמים את ערך הסובלנות בצורה הכי טובה אבל ראוי שניישם אותו – זהו ערך שהיהדות מאפשרת, מעודדת וחוגגת.

הערך החיובי השני גבוה עוד יותר, ואפשר לומר שהוא-הוא השורש העליון של הפלורליזם ואף האלילות. כוונתי היא לעקרון שלפיו “שבעים פנים לתורה”, או בהרחבה, שבעים פנים לאמת. רעיון זה אומר שאמנם יש אמת אובייקטיבית אחת, אך היא מורכבת ורבת פנים – כמו יהלום עם שבעים פאות, שכל אחת מהן בוהקת ומאירה מנקודת מבט שונה. יתרה מכך, מוסבר בקבלה שכל האמונות והדעות בעולם, גם השליליות והכופרניות ביותר, משתלשלות בצורה זו או אחרת מאחת מאותן פאות, ויש שם “ניצוץ” של קדושה שצריך להעלות אותו לשורשו. אדרבה, התורה לא תהיה שלמה עד שלא נעלה את כל ניצוצות הקדושה מכל פניה השונים של המציאות. למעשה, בדיוק בשביל זה יצאנו למסע הגלות הגלובלי שלנו – כדי לגלות את הניצוצות האלו ולפדות אותם.

ערך שבעים הפנים משלים את ערך הסובלנות: בעוד הסובלנות רק מכוננת מרחב מחיה ליברלי בסיסי, בבחינת “דרך ארץ קדמה לתורה” (תורה אחת, לא פלורליסטית), אך עדיין מסמן את השונה ממני כטועה, ערך שבעים הפנים מייצר הקשבה עמוקה לכל השונים ממני – החיפוש אחר, לכל הפחות, ניצוץ האמת האחד המסתתר בדבריו (ואולי יותר). הוא מייצר ענווה ושפלות רוח, ומוביל לחשיבה משוכללת ובוגרת המבקשת לשלב את בחינות האמת של האמונות והדעות השונות המתקוטטות בעולמנו.

אני מרגיש ומאמין בכל לבי שאם נאמץ את ערכי הסובלנות ושבעים הפנים נשיג את כל מה שחיפשנו בפלורליזם והרבה יותר מזה. נוכל לחלץ עצמנו מטנגו הקיטוב וההקצנה ההדדית הקורע אותנו, ההתפלגות למחנות, ערוצי תקשורת ותיבות תהודה שלא מתקשרות זו עם זו, ונוכל ליצור ביחד “מעשה מרכבה” – שיח המבוסס על בקשת אמת מורכבת שכל אחד מאיתנו אוחז בפיסה שלה.

למעקב בערוצים השונים: https://linktr.ee/nmenussi
הצטרפו לקהילת חסידות ישראלית: https://chasidut.co.il