קבוצה של כ-30 סטודנטים מכלל המוסדות האקדמאיים בירושלים יצאה למסע של שבוע ימים על אדמת אוקראינה. זה לא היה עוד טיול שורשים או סיור היסטורי; זה היה ניסיון להפוך את המושג “צדיק” ממשהו רחוק, למפגש אישי, חי ופועם.

מהדיסטנס – לחיבור פנימי

המסע החל ביום שלישי ונמשך עד ערב יום שני, כמעט שבוע של התנתקות מוחלטת מהרעש היומיומי לטובת התחברות לפנימיות. בין המשתתפים היו חבר’ה שמלווים את הפעילות כבר שנים, לצד פנים חדשות שמעולם לא שמעו על המושג “השתטחות על קברי צדיקים”.
בתחילה, היה ניתן להרגיש את ה”דיסטנס”. המרחק הראשוני בין העולם האקדמי והמודרני לבין הציון הקדוש הורגש באוויר. אך ככל שהנסיעות התארכו, המרחק הזה נמס. האוטובוס הפך לזירת התוועדות אחת גדולה – עם ניגונים חסידיים, אמירת “לחיים”, ריקודים ולימוד משותף.

כל אחד והצדיק שהדליק אותו

שיאו של המסע היה בשבת מיוחדת ומרוממת אצל אדמו”ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך. שם, בין התפילות לעבודה הפנימית, נראה היה שהלבבות נפתחו באמת.
“ממש הרגשתי איך כל צדיק תרם את כוחו למסע הזה,” משתף דוד אור שחר מנהל מרכז חב”ד בקמפוס ירושלים. “היו סטודנטים שדווקא האור של הבעל שם טוב הצית בהם ניצוץ. אצל אחרים היה זה רבי לוי יצחק מברדיצ’ב, והיו כאלו שמצאו את עצמם מתחברים לאדמו”ר הזקן”.

נשמות של תשפ”ו באור הנצח

המסע הזה הוכיח שוב שהתורה והחסידות אינן שייכות לעבר, אלא הן כוח מניע בהווה. לראות חבר’ה שלא גדלו על ברכי החסידות “נדלקים” ממפגש עם דמותו של צדיק, זוהי עדות חיה לכך שהצדיקים חיים איתנו גם היום, וממשיכים להאיר את נשמות ישראל.
“באמת יש תחושה שזה הרבה מעבר לכל דבר אחר שאנחנו עושים לאורך השנה” משתף דוד אור, “פשוט לקחת קבוצה כזאתי, להתנתק איתם לשבוע מהכול, ולעבור מסע משנה חיים במלוא מובן המילה. אני בטוח ב-100% שכל מי שהיה חלק בדבר הזה, החיים שלו נמצאים במקום אחר לגמרי. וזהו, ברוך ה’, זכות להוביל את זה ולהיות חלק מזה, וטיפה לחבר בין נשמות של סטודנטים שחיים היום בתשפ”ו עם צדיקים שחיים היום גם ופעלו לפני כך וכך שנים בעולם, ולראות את הפעולה שלהם נמשכת גם היום ומדליקה את נשמות ישראל בצורה כזאת מיוחדת ופנימית.”