ביום שישי האחרון, ערב שבת פרשת כי-תבוא, התאספו עשרות יהודים לשחזור מיוחד: איך שמעו בני ישראל העומדים משני צידי עמק שכם, על הר גריזים והר עיבל, אלה את אלה ואת הכהנים העומדים בעמק כפי המתואר בפרשה?
ארבעת אלפים שנה מאוחר יותר, הם באו לבדוק.
הרב מנחם בן שחר כותב:
חברים היה לנו בוקר מרגש!
שנים מטיילים שואלים אותנו, לומדים רבים מתפלפלים והנה יש תשובה ברורה.
‘איך שמעו מראש הר גריזים ומראש הר עיבל את הכהנים והלווים שעמדו למטה, בשכם’?
אז היום אחרי תפילת שחרית במצפה יוסף בהר גריזים עמדנו וקראנו את הברכות והקללות מפרשת השבוע. החברים ענן אמן בכל כוחם.
במקביל, אנשי תפילת ותיקין הקבועה בימי שישי במזבח בהר עיבל עמדו במצפה יוסף של הר עיבל ושמענו היטב את קולם!
האמת שבהתחלה ערפילי השחר הסתירו לגמרי את הנוף, ואי אפשר היה לראות משהו. תקענו בשופרות בהר גריזים – והם התקשרו לספר – שמענו אתכם היטב!
בהמשך הערפל התפזר, קראנו את הפסוקים ועשינו סוג של שחזור למעמד האדיר של כריתת הברית שנערך פה ביום הכניסה לארץ, י’ בניסן, ע”י יהושע בן נון – בדיוק כפי שאנו מצווים בפרשת השבוע פרשת כי תבוא.
צעקת ‘אמן’ של אנשי הר עיבל הדהדה הבוקר היטב מעל בתי העיר שכם ונשמעה לאוזנינו בבירור. כאז כן היום הקיום שלנו בארץ ישראל תלוי בזיכרון הברית והבחירה בידנו בין הקללה לברכה, בין חריצות גבורה והתיישבות לבין קללת העצלות והרפיון, שכחת הברית וההבטחה האלוקית והשארת האויבים בארץ. שמענו את קול השופר, עם ישראל מתעורר ופועל.