אמש (ראשון) התקיימה סעודת הודיה על הניסים לפרט ולכלל עם הרב יצחק גינזבורג שליט”א.
לפני שנה עבר הרב ניתוח להשתלת כליה שהושלם בהצלחה ב”ה, מאז הוא הולך ומתאושש, מתחזק ומרגיש טוב יותר ויותר.
בשבת, בציון הדרך של שנה להשתלה, עלה הרב לתורה ובירך ‘הגומל’ כדין חולה שנתרפא, ולמחרת ערך התוועדות שמחה והודיה על הישועה הפרטית ועל הניסים הכלליים שאנו זוכים לראות בשבועות אלו.

בתחילה תוכננה ההתוועדות כאירוע פתוח לקהל הרחב, אך בשל הנחיות פיקוד העורף היא נערכה במתכונת ביתית, מספר מוזמנים מצומצם מבני המשפחה, תורמת הכליה ובעלה, מעגל התלמידים שסייע בתחום הרפואי ומנהלי המוסדות, והועברה לכלל החברים בשידור חי.
הרב הזמין את כל הציבור הקדוש להשתתף בשמחה מרחוק וחיזק כי “במקום מחשבתו של אדם שם הוא ממש”.

בשיעור ביאר הרב את עניינם של ארבעה החייבים להודות, מי שניצלו ממסע בים, מבית האסורים, מיסורי מחלה או ממסע מסוכן במדבר. חבוש, יסורים, ים, מדבר ראשי תיבות חיים. הודיה מגיעה על הצלת חיים.
הרב הקביל את ארבעה אלו לשתי רביעיות נוספות: הראשונה היא מספר משלי, “שלשה אלו נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים”, והשניה היא ארבעת האיברים החיוניים בגוף וסוגי האינטלגנציות המתאימות אליהם.

דרך נחש עלי צור – ההולך במדבר – כבד. הצלה מכחו של הנחש, היצר השוכן בכבד.
דרך אניה בלב ים – יורדי הים – לב. ההצלה מלב הים מסמלת את ההצלה מסערות הרגש שבלב.
דרך נשר בשמים – חבוש שיצא מבית האסורים – מח. החירות המוחלטת ובהירות המחשבה.
דרך גבר בעלמה – חולה שנתרפא – כליות. זוהי קבלת דעת, עצה וחיוניות עמוקה ומחודשת.

בחלקו השני של השיעור התייחס הרב למאורעות הימים וקישר אותם לפסוק ממגילת אסתר המלמד ארבע דרגות של שמחה.
שלב ההתקפה הראשונית המוצלחת הוא שלב ה”אורה”, מתחילים לראות את האור. בהמשך רואים שהמלחמה ממשיכה ביתר שאת ולא דועכת חלילה, ואז מגיעה ה”שמחה”. כשמנצחים ומחסלים את ראש הנחש זהו שלב ה”ששון”, שמחה מתפרצת המגיעה לשיאה, זהו סוף המלחמה.”
אך יש ‘סוף סוף’. ישנו שלב רביעי שהוא התכלית האמיתית, “יקר”, בו עם ישראל דואג לכונן משטר צדק ושלום לכל העמים.

ההתוועדות היתה מלאה בניגוני שמחה, הודיה וגעגועים בליווי הקלידן ר’ עובד מוניס והכנר ר’ מרדכי ברוצקי.