ב”ה

אחרי שתי שבתות בהן התקיימו רק תפלות, בלי שיעורים, זכינו שוב לשיעורים בשבת שושן פורים. בשל קביעות פורים ביום ששי, ואחרי ההתוועדות הארוכה והנפלאה בלילה הרב העדיף שכלל לא יגיעו אליו לסעודת פורים ואמר שיתן השלמות להתוועדות פורים בשיעורי השבת.

בפועל, לא היו אורחים מבחוץ בשבת – הפרוזים היו מבוסמים מכדי להגיע והמוקפים נשארו מוקפי חומה – והיה מנין מקומי מצומצם, נחמד ונעים, שהמשיך את אוירת פורים גם לתפלות שושן פורים (בשל שיפוץ במטבח הרב לא היתה עזרת נשים של ממש).

התקיים שיעור של כשעה וחצי אחרי תפלת ערבית, בו דובר על קריאת פורים (“ויבא עמלק”), נתנו כמה השלמות להתוועדות פורים, עם הרחבה חשובה על סודות “פורים נעים” והמלצה איך לקיים “שכֻרת ולא מיין” באכילת שום, מציצת סוכריות וחישוב גימטריא של כל מלה שאומרים.

ביום, אחרי שחרית-מוסף-מנחה כנהוג התקיים שיעור של כשעתיים, עם השלמות עמוקות על סודות הזמן בכלל והופעותיו במגלה בפרט, בדגש על תיקון הזמן – חיים עם הפנים כלפי העתיד.