ב”ה

בשבת פרשת בשלח – י’ שבט – התקיים שיעור רק בליל שבת.

אורחי השבת היו עשרות בחורים מהישיבה התיכונית נחלת ישראל במגדל העמק, ועוד מעט אורחים נוספים.

לכתחילה השיעור נקבע לשעה 19, כדי שיהיו כבר אחרי תפלת ערבית. אחר כך הרב הוסיף שחשוב שכולם יהיו אחרי קריאת השיעור הראשון בנפלאות (“מה הסיפור שלך?”), כי הדברים הם בבחינת המשך אליו, ואם לשם כך צריך להתפלל ערבית אחרי השיעור – גם טוב.

השיעור נפתח בניגון “הבינוני” ואחריו בלימוד מאמר “והאיש משה” תר”פ,  משנת הנשיאות הראשונה של הרבי הריי”צ, בעל ההילולא. השיעור נמשך קרוב ל-3 שעות – המאמר קצר (הגיע לידינו רק חלקו האחרון), אבל מלא וגדוש תוכן.

ביום השבת התקיימה קריאת התורה, כרגיל. בין העולים לתורה היה חתן לפני חתונתו ועוד כמה בעלי יום הולדת, והרב הפטיר כרגיל.

אחרי התפלה לא התקיים שיעור, אבל הרב מסר לאיתיאל בקיצור מסר עבור סעודת ההודיה השנתית של ארגון ברית יוסף יצחק שהתקיימה במוצאי שבת, כמדי שנה ב-י’ שבט. סביב הרמז ש-ברית יוסף יצחק בגימטריא קריעת ים סוף, הוסבר כי כנגד קליפות מצרים ופרעה ישנן מילה ופריעה, הסרת הרע הגלוי והרע הנעלם בנפש, הכל במגמה לחשוף את נקודת-האמת בנשמת כל יהודי בדרך לביאת המשיח.