מי ימלל | ניגון 232 | הרב יצחק גינזבורג שליט”א

הניגון הולחן לכבוד נכדו של הרב, שמואל גינזבורג, בסוף טבת תשס”ז

ניגון עליז זה הולחן על הפסוקים מתוך הפרק של הרבי – ק”ו.

מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת הַשֵּׁם -יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ
אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט –  עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת.

מבאר הבעש”ט:
 מי יכול בכח דבורו להמתיק את גבורות ה’ ולבטל גזרות?
 צדיק שקודם חש -שותק, ורק אחר כך מל -מדבר.
כך גם מי ש עושה צדקה – הופך וממתיק את ה “בכל עת“
 שרומז לקליפה ויצר הרע.
בעולם הזה הקליפה היא בחנם, ומה שבקדושה – דורש עבודה קשה.
אך לעתיד לבוא, כשהכל יהיה במודעות טבעית,  
גם הקדושה תהיה בדרך ממילא – מזומנת בכל עת.

בפרשה נאמר: “ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה“.

פירוש נוסף על הפסוקים של הניגון מדבר על צדיק בעל “ארך אפיים”:
 כי הכח ל”מי ימלל גבורות הוי'” הוא על ידי מי ש”ישמיע כל תהלתו” – מי שמסוגל להתפלל בכוונה רבה , ואז לא רק שהגבורות מתרככות, אלא שהן נמתקות לגמרי ונעשות כח של תוספת חיים. 
כפי שאומרים למי שכועס שעליו לנשום עמוק, נשימה ארוכה. המשכה זו היא על ידי פניתו בתפלה אל ה’, המעוררת נחת רוח למעלה וגם נחת רוח ורגיעה פנימית בתוכו.

ואז נוכל כבר לשמוע את המלל באורך רוח, בלי עבודה קשה…

הטור מאת רחל פרנסי.
אפשר לקרוא בהרחבה בשיעור כאן