בבית החולים הדסה עין כרם נערך השבוע אירוע מיוחד לציון שנה להשתלת הכליה שעבר הרב יצחק גינזבורג שליט”א. במפגש השתתפו המשפחה, צוות הרופאים, מנכ”ל בית החולים פרופ’ יורם וייס, רב בית החולים הרב משה קליין, והרבנית רחל הבר מארגון ‘מתנת חיים’. עבור התלמידים הרבים, המעמד היה מרומם ומשמעותי, ובעיקר מרגש מאוד כשנזכרים בכברת הדרך הארוכה שעברנו יחד עם הרב בשנתיים האחרונות – דרך שכללה מהלכים רפואיים שלא לכולם התלמידים נחשפו בזמן אמת. היה מרשים לראות באירוע את היחס המכבד של כל הצוות אל הרב.
ההחלטה הרפואית והמפגש עם הרב
פרופ’ אמיר, קרדיולוג בכיר, סיפר כי ההחלטה לבצע את ההשתלה התקבלה לאחר ששני מרכזים רפואיים בארץ פסלו את המועמדות של הרב מסיבות לבביות. פרופ’ אמיר שיתף כי הרב משה קליין פנה אליו ואמר: “דיברתי עם הרב פירר והחלטנו שאתה הולך לראות אותו. רק אם אתה פוסל אותו – אז בסדר, אבל זו החלטה שלנו”.
פרופ’ אמיר תיאר כי למרות הגישה המדעית, לאישיות של החולה יש תפקיד מכריע: “היה לי ברור שמדובר באדם יוצא דופן מבחינת האישיות, היכולות, הדומיננטיות והמוטיבציה”.
הספק בלתי נתפס:
הרופא המנתח, ד”ר עבד חלאילה, סיפר כי נדהם מהספק העבודה של הרב מאז ההשתלה: חוברות שבועיות המופצות ברבבות עותקים, 11 ספרי עיון וספרים רבים נוספים שבדרך. התלמידים הוסיפו כי בשנה זו הרב גם מסר 230 שיעורים והלחין 102 ניגונים חדשים. ד”ר חלאילה אף המליץ לנוכחים להתעמק בספרו של הרב “המהפכה הרביעית” ואמר: “אני מאמין בזה אישית”.
“אחוונא” – הקשר עם התורמת
במהלך האירוע, הרב הודה באופן לבבי ומרגש לתורמת הכליה. הרב הסביר כי בקבלה הכליות נקראות “אחוונא”, מלשון אחים: “תרומת כליה זה להפוך להיות אחים. זה שני אחים, או אח ואחות. אז אם כן, אני אומר גם תודה רבה לאחותי החדשה”. אמה של התורמת, שנכחה במקום, התרגשה מאוד מהמעמד ומדבריו של הרב, וסיפרה לאחר מכן כי “לא נרגעה מכך כמה ימים”.
“תודה על החיבוק” – עדות התורמת
התורמת שיתפה בסיפורה האישי כפי שמופיע בדף שלה בספר הדיגיטלי של ‘מתנת חיים’:
“שמעתי על אנשים שתרמו כלייה וזה ריגש אותי מאוד. החלטתי להתחיל תהליך ולהבין יותר טוב מה זה אומר. מילאתי טפסים וקצת התעכבתי עם הבדיקות כי אני קצת פוחדת ממחטים.. ואז הגיע ה 7/10.. עידו בעלי גויס באותו בוקר לתקופה ארוכה מאוד. אחרי כמה שבועות כשצה”ל נכנס לרצועה והמלחמה פרצה התחילו לרוץ סרטונים הירואים ומרגשים של חיילים משדה הקרב שגאים להלחם למען העם. קינאתי בהם. רציתי גם להיות במקום של מסירות נפש למען עם ישראל המדהים הזה. ואז החלטתי שהתרומת כלייה היא תהיה המסירות נפש שלי. אמרתי לקב”ה תראה את הכלייה הזו אני תורמת בשבילך , בשביל שתראה כמה אנחנו אוהבים אחד את השני ואיך אנחנו מוכנים לתת מעצמנו אז בבקשה תגאל אותנו כבר… וזהו. הלכתי על זה בכל הכח. עברתי את כל הבדיקות כשבעלי תומך בי מרחוק ובה’ זכיתי לתרום.”
בנוסף, היא תיארה רגע אישי ומטלטל שקדם לתרומה:
“אלו היו ימים קשים מאוד לעם ישראל. כל יום נהרגו חיילים והמחשבה על החטופים היתה בלתי נסבלת. בנוסף בעלי כמעט ולא יצא הביתה הרגשתי מאוד לבד. היה איזה לילה כזה שבכיתי מאוד ופשוט הרמתי ידיים למעלה ואמרתי לקב”ה אני חייבת חיבוק דחוף. בבוקר התקשרו ממתנת חיים. אמרו שרוצים להחליף לי נתרם שנמצאה התאמה מלאה. אמרו שמדובר באדם מוכר ושמו הרב יצחק גינזבורג. האמת לא כ”כ יצא לי להכיר את הרב. בודאי ששמעתי עליו אבל לא שמעתי אף פעם את דבריו ולא קראתי ספרים שכתב. נכנסתי ליוטיוב וכתבתי את שמו. עלו סרטונים רבים ונכנסתי לראשון ונדהמתי.. בסוגריים אשתף ששנים קודם למדתי מאשה מיוחדת מיכל שרביט שתפקידנו להיות צינור. אמנם צינור גדול וחשוב שלומד ומתקדם אבל בסופו של דבר רק צינור. אהבתי את זה וזו היתה התפילה שלי יום יום- שאזכה להיות צינור לריפוי עבור מי שאני פוגשת. נחזור לאותו בוקר, אני פותחת את הסרטון הראשון של הרב שעלה לי ביוטיוב וסרטון הרב אומר: כל יהודי צריך להתפלל כדי לזכות להיות צינור לריפוי לעונג ולשמחה עבור כל יהודי… הרמתי עיניים למעלה ואמרתי לקב”ה: תודה על החיבוק.”
סגירת מעגל ותפילה לעתיד
במהלך האירוע חולקה תשורה מיוחדת לאנשי הצוות ולרבים מהמסייעים לאורך כל התקופה. על התשורה הופיע הציטוט: “הלב חושב והכליות יועצות” (אבודרהם). המוח הוא התורה, הלב הוא המלך באדם והכליות הן יועצי המלך. “רבות מחשבות בלב איש”, הלב יכול להתפתות ולשגות, והכליות הבריאות יועצות-מכוונות את הלב לעצה הטובה של התורה, “ועצת ה’ היא תקום”.
בסיום, הרב הודה לצוות על “הלב הכי פתוח ואוהב של כולם” ואיחל להדסה להמשיך לעזור ליהודים, ולאחר שעצר לרגע והסתכל על המנתח הוסיף: “וחסידי אומות העולם”.
בתודה גדולה על כל הטוב שהיה עד עכשיו ובתפילה להמשך הבריאות.
הביקור המיוחד של הרב בירושלים זיכה גם במפגשים שונים עם תלמידים, ברכת מזל טוב לחתן דובי גנוט, חלאק’ה לבן משפחת שטרן, ביקור ראשון וקביעת מזוזה בישיבה הגבוהה בגבעת שאול ועוד…
שירבו שמחות!
