כניסה שלא מן המנין לתוככי העיר והדלקות מידי ערב במבצר הדוק הצופה עליה מלמעלה עם חוות ארמונות החשמונאים.

יריחו, מנעולה של ארץ ישראל, הוארה בחנוכה מבפנים ומבחוץ באור חג החנוכה.
ביום רביעי, נר שלישי, התקיימה כניסה מיוחדת לבית הכנסת העתיק ‘שלום על ישראל’ לתפילת חג והתוועדות, ממנה המשיכו הנוכחים לסיור בתל יריחו (בו נפלו החומות בכיבוש יריחו) ובמעין אלישע (אותו המתיק אלישע הנביא עבור תושבי העיר).
“באופן יוצא דופן, שהינו ביריחו באמצע השבוע ובמהלך כל שעות הבוקר” מספר הרב יוסי פלאי. בדרך כלל הכניסות קצרות, בשעות הבוקר המוקדמות ובימי שישי בלבד, אך לכבוד חנוכה זכינו לביקור ארוך ומיוחד. ב”ה היינו כ-50 יהודים ובירכנו ברב עם ‘ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה’ בתל יריחו”.
הרב יוסי מציין לטובה את כחות צה”ל המלווים את הסיורים, רואים בהם שליחות ומשימה חשובה.

ומלמעלה, בשעות הערב, בערה אש החנוכה והאירה את יריחו מידי לילה.
משפחת הרבסט, חלוצי חוות ‘ארמונות החשמונאים’, ציינו את החג המזוהה יותר מכל איתם ועם האיזור בהדלקות מיוחדות במבצר הדוק, אחד משבעה מבצרים מימי הממלכה החשמונאית הפזורים באיזור.

“החווה שלנו, חוות הארמונות, נמצאת בין שני מבצרים חשמונאים קדומים, בין הדוק ובין הקיפרוס” מקדימה לאה הרבסט מעט רקע גיאוגרפי והסטורי.
“על מבצר קיפרוס, כמו על ארמונות החשמונאים עצמם, מגיע בהמשך הורדוס ובונה עליהם תוספות, אך אל מבצר הדוק הוא לא הגיע והמקום נשאר כך עד שהנוצרים בונים שם כנסיה שבפועל לא פעלה שם”.

במבצר על פסגת הר קרנטל התרחש אירוע טראגי. שמעון התרסי, בן מתתיהו, ושניים מבניו – נרצחו בידי חתנו תלמי בן חבוב הנציב על בקעת יריחו.
בכך תמה תקופת שלטון מפוארת בת 20 שנה של שמעון, המלך החשמונאי שכבש שטחים רבים גם בעבר הירדן המזרחי, והחל תהליך הדרדרות העצמאות היהודית באזור.

“כולם מכירים את הציטוט הנוקב של שמעון החשמונאי: ‘לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה’ (ספר מקבים).
ההדלקות במבצר, ובכלל כל התנהלות החווה וההתיישבות בארץ הולכות לאור המשפט הזה” מוסיפה לאה.
מבצר הדוק נמצא בשטח A לפי הסכמי אוסלו ולא זכה לתהילה ארכיאולוגית ממשלתית כמו ההרודיון או מצדה. עד שהגענו היו הערבים מיריחו עולים אליו באופן קבוע, עורכים חפירות פיראטיות ומשמידים עתיקות.
כעת אנחנו משתדלים להראות באזור נוכחות קבועה, יש מסלול יפה דרך נחל מפג’ר מהחווה אל המבצר, אנחנו מטיילים בו עם הילדים בשבתות ועולים כמה שיותר למעלה לדוק לשמור על המקום.
ב”ה, עד כה הגיעו רק פעמיים שודדי העתיקות, ובשתיהן הצלחנו לתפוס אותם בזמן אמת, כך שהחווה ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על ההסטוריה של המקום”.

בחג החנוכה עלו בני המשפחה יחד עם חברים ובחורים מהחווה להדלקה במבצר מידי ערב.
על חנוכיה גדולה במיוחד הם הדליקו את הנרות שנראו למרחוק, עד כביש 90! וכמובן במרחבי יריחו.
באחד הימים אף נערך הפנינג בכל אזור ארמונות החשמונאים, בשיתוף וסיוע גורמים שונים המעודדים טיולים מאורגנים באזור מידי פעם, ובמסגרתו עלו למבצר הדוק כ-2000 מטיילים!

נקודה נוספת שמאירה לאה היא תיקון המלכות החשמונאית.
“החשמונאים, קצת כמו הציונים בימינו, התחילו עם נקודה טובה והרבה רצון טוב של הקמת מלכות ישראל, אך מהר מאוד הם התבלבלו בדרך, עזבו את ה’ ונקלעו למדרון של כח ומאבקים שהגיעו – כמו בסיפור במבצר הדוק – עד כדי רצח ומלחמת אחים.
יש לנו חלום לקחת את הניצוץ של הנקודה הטובה שלהם, ולהמשיך אותו למרום של מלכות ישראל שלמה, בריאה, מתוקנת, קדושה, מחוברת לתורה, שמביאה באמת אור של שלום לעולם”.

משפחת הרבסט מזמינים להשתתף איתם בשליחות חשובה זו ולעורר ולהצמיח חבל ארץ זה:
“מי שרוצה לבוא, לחזק את המקום, להראות נוכחות, לעבוד בשטח, לסמן שבילים ולזכות לחדש את המבצר ולהוסיף את האזור לרשימת האתרים שמביאים לעם ישראל כח”.

החווה ומבצר הדוק הם חלק מחבל הארץ שמעל לעיר יריחו הזוכה לעדנה מחודשת מאז עליית החווה לאזור ונקרא “כתף יריחו’- מרחב תיירות לאומי.”