טור כפול, משולש ומרובע המוקדש לניגונים לכבוד האמהות הקדושות, שרה ורבקה, המופיעות שתיהן בפרשה שקראנו בשבת:

ראשית, שני ניגונים הקשורים לשרה אמנו:

אהל שרה | ניגון 336 

מקום רגוע שטוב להיות בו….
הולחן ב- כ”ג תמוז תשע”ו, לנכדה שטערנא שרה הענדל.

הנה קטע מתוך שיעור נהדר של הרב על הצליל המכוון של שרה אמנו:
כתוב “ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה”.
רש”י מסביר למה מחולק עם “שנה” לכל חלק – “מאה שנה, ועשרים שנה, ושבע שנים” – ש”בת ק’ כבת כ’ לחטא”.
המשיח יבוא מכח הנגינה – לנגן זה משהו רציני מאד. צריך ללמוד משרה אמנו.
אפשר לפרש את כל הפסוק וכל הרש”י הזה על חוש הנגינה. כלומר, שהיא היתה סופרנו, היתה זמרת, ומה זה שמשבחים אותה “בת ק’ כבת כ’ בלא חטא” ו”בת כ’ כבת ז’ ליפי”?
מי שמנגן, גם בכלי וכל שכן בקול, צריך שני דברים – שהנגינה תהיה בלי חטא ושהנגינה תהיה יפה…”

 כדי שניגון יהיה מוצלח, צריך שהוא יהיה ללא החטאה – מדויק וללא זיוף, ושיהיה יפה.
“שני הדברים תלויים בכך שהמנגן יהיה מרוכז בנגינה,  מתמסר וזורם איתה בתמימות.  אבל אם הוא שם לב לחוויה שלו,  הוא מזייף ומעכיר את היופי”.

השיעור המלא במכון גל עיני
וביצועים נוספים של הניגון בהיכל הנגינה

שמע בקלה | ניגון 547

בשם הזה יש לא פחות משני ניגונים, האחד ישן, ניגון מספר 9, שנשלח כניגון הכנה לתפילה בכ”ה תמוז (עוד לא חברים בקבוצות הניגון היומי? זה הזמן!) ומופיע באלבום ‘עומקא דליבא’.

השני בן שנתיים, הולחן בח”י חשוון תשפ”ג, ונקרא כך על שם מספרו: 547=שמע בקולה!

וכעת ניגוני רבקה אמנו:

והנה רבקה יוצאת | ניגון 243 

והנה רבקה יוצאת – הולחן בסיון תשס”ח לנכדה רבקה נחשון.

ניגון בן שלושה חלקים בסגנון “וואלאח” – כינוי לניגון שהגיע מרועי הצאן (אזור וואלאכיי).
הדרת הטבע, מרחבי השדות, ההרים, הנהרות והאגמים, באים לידי ביטוי בשירה רגשית שתנועותיה המסולסלות מביעות געגועי נפש.

חלק א’ – איטי, אבל זורם ושירתי, במשקל של 6/8.
חלק ב’ – יותר לאט ורציטטיבי – המאפיין של סגנון הוואלאח.
חלק ג’ – גם זה אופייני  – לעבור מהגעגועים לסיום מהיר וקצבי.

החלק המהיר “מתכתב” עם תנועה עתיקה – ניגון שמחה  
(כ”ב בספר הניגונים של אליהו ריבקין).
בפגישה שהיתה עם הרב בתשס”ח, בה העביר לי כמה ניגונים חדשים, מצאתי בהקלטה ששר גם את הניגון העתיק הזה – כנראה להראות את הקשר.

בסיפור של שידוך יצחק ורבקה כתוב פעמיים “והנה רבקה יֹצאת”.
כתוב בזהר שהיא יוצא מהקליפות – מארצה ומשפחתה, שכולם רשעים שם והיא “כשושנה בין החוחים”.
נשמה שהיתה שקועה בשוק של בורסקאים יוצאת משם, והופכת אותו לשוק בשמים.

בחסידות דורשים את היציאה של רבקה – כיציאה מן הגבולות עד לאין סוף.
 עצם היציאה  של רבקה מהקליפות מתבטא במלה אחת – “אלך”,
והרמז: רבקה אלך = משיח.
שנזכה וכבר נלך ללא עיכוב לקראת מלך המשיח!

וניגון נוסף:

אהל רבקה | ניגון 321

הולחן לנכדה רבקה פרידמן שתחי’