שני ניגונים נפלאים לסוכות, ניגון געגועים לנענועים וניגון שמחת סוכה.

הראני נא | ניגון 268 | הרב יצחק גינזבורג שליט”א

ניגון קצר זה, יותר מעין תנועה, הולחן בערב סוכות תש”ע

הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ (שמות ל”ג י”ח)

מדברי הרב:
יש כאן שתי בחינות של “נא”
כל השנה זה “הודיעני נא את דרכיך” – ניסוך היין , שייך לבינה -בחינת שמיעה .
אבל בסוכות, ניסוך המים זה חכמה – ראיה.
לכן בחג הזה רואים אלקות. סוכות לשון  סוכה ברוה”ק .
רק עם הסתלקותו של משה רבנו (שקשורה ל”וזאת הברכה”) מתגלה לו שער הנון – ומתקיימת בקשתו “הראני נא את כבֹדך“

“עד עכשיו, בשנים האחרונות, היינו שרים את הניגון של רבי לוי יצחק מברדיטשוב לנענועים,
אבל היות שארבעת המינים ובפרט האתרוג שייכים ל” הראני נא את כבֹדך “,
לכן עשינו ניגון המתאים לנגן תוך כדי הנענועים בדבקות הראויה.”
(כאן השיעור המלא)

והניגון השני – ניגון לשמחת בית השואבה:

 ניגון הסכך | ניגון 413 | הרב יצחק גינזבורג שליט”א

הולחן בי”ב תשרי תשע”ט.

באותה שנה הרב לא הרגיש כל כך טוב, והלך לנוח מעט.
באותו זמן הגיעו כמה מהחברים לסיים את בניית הסוכה ולהניח את הסכך, כך שבמקום להיות בשטח הסוכה ולהשתתף בבניה עצמה הוא שמע את העשיה מחוץ לחלונו ו’חלם’ את הניגון הזה, שנולד מתוך שמחת מצוות סוכה.

סכך עולה 100 בגימטריא, וחוץ מכך שהוא ממחיש את ענן הקטרת,
הוא גם יוצא ממאה הקולות ששמענו בתקיעת שופר בראש השנה.
אם סופרים כמה קולות היו:
ס תקיעות, כ שברים ו-ך תרועות = בדיוק המלה סכך!

ועוד חשבון פשוט:
סכך = 100
לולב = 68
המרחק ביניהם  = 32 = לב! (חייב להיות מרחק בין הלולב לסכך!)