בצל ההרים הגבוהים והמפלים השוצפים של צפון הודו, נחגג השנה ראש השנה בבתי חב״ד דראמקוט ובאגסו באווירה מיוחדת של קדושה, שמחה וחיבור. מאות מטיילים ישראלים ויהודים מרחבי העולם הגיעו לחג של תפילות, מצוות היום, סעודות ודיבוק חברים.

“טוב, אני מקווה שתשמעי אותי, אני פה ליד איזה מפל” פותח הרב אורי ציפורי, שליח חב”ד באגסו, את הדיווח מתוך הנוף הציורי.
“ברוך השם היה חג מאוד שמח, מאוד מרומם, אווירה מאוד מאוד טובה בשני הבתי חב”ד.
בבית חב”ד דראמקוט, עם הרב דרור ומשפחת שאול, היו בערב הראשון 350 איש בערך, אצלנו בבאגסו היו 250 איש.
ביתר הסעודות הגיעו לכל בית חב”ד בין 100 ל-150 איש.
התפילות היו “ברוב עם הדרת מלך” עם באמת אווירה של קדושה והזדככות, וגם אחרי זה בסעודות, היו שיחות מאוד טובות והרגשת חג..

כמובן, גם מבצע שופר לא נעדר מהחג. שליחים ומתנדבים יצאו ברחבי דראמקוט ובאגסו, ובמשך היומיים זכו עשרות יהודים לשמוע תקיעת שופר, חלקם לראשונה בחייהם.
“נכנסתי לאחת המסעדות וישבו שם שלושה ישראלים, שני בחורים ובחורה. שאלתי אותם אם ירצו לשמוע תקיעת שופר. כולם הגיבו בהתלהבות, אבל הבחורה אמרה שמעולם לא שמעה על שופר” משתף הרב אורי בסיפור שהותיר רושם עמוק.
“היא שאלה מה העניין, למה בעצם תוקעים בשופר?
סיפרתי לה את המשל המפורסם של הבעל שם טוב, על הנסיך שירד למדינה רחוקה, שכח את זהותו ובגדיו נקרעו. כשראה את אביו, המלך, צעק אליו לעזרה. רק מתוך הקריאה הזו זיהה אותו אביו ואסף אותו אליו. כך גם הנשמה שלנו קוראת לאביה שבשמים מתוך תעתועי העולם, וקול השופר הוא הזעקה הזו”.

לאחר ההסבר, תקע הרב אורי ליושבים סביב השולחן שלושים קולות שופר. “הייתי שקוע בתקיעות. כשסיימתי והורדתי את העיניים,” הוא מספר, “ראיתי שהיא בוכה, ממש בוכה מהתרגשות. זה היה רגע מיוחד מאוד.

השליחים סיכמו את החג בהכרת תודה עמוקה: “ברוך השם, זכינו לראש השנה מלא אור, שמחה וקירוב לבבות. זו זכות עצומה וכיף גדול להיות החלק הזה בחיים של החבר’ה, להתחבר יחד איתם לחג ולנותן החגים”.