‘בית יוסף להבה’ – החוברת השנתית מבית ישיבת עוד יוסף חי. ברכת הרב, מאמרים וסיכומי סוגיות מעט רבני ותלמיד הישיבה.

כבכל סיום שנה הוציאו בישיבת ‘עוד יוסף חי’ חוברת מאמרים וסיכומים, עיונים של צוות הישיבה, האברכים והבחורים בנושאים שלמדו השנה.
נושאים בחסידות, בהלכה ובגמרא, בדגש על המסכת שנלמדה השנה בישיבות חב”ד: מסכת כתובות. (מידי שנה המסכת הנלמדת בישיבה בעיון היא ע”פ הסדר הקבוע בכל ישיבות חב”ד. כך הנהיג בה הרב יצחק גינזבורג שליט”א ובהתאם לסדר זה הוא גם הוציא השנה ספר חדש – ‘עץ פרי’, עיונים במסכת כתובות).

הרב יצחק גינזבורג שליט”א מעודד מאוד את תלמידיו לכתוב ולהדפיס חידושי תורה, גם הצעירים שבהם , כפי שניתן לקרוא בכתבה על חוברת החידושים של תלמידי ‘דורשי יחודך’.
גם הפעם הוא שלח מכתב ברכה מיוחד להוצאת החוברת, ובו הקשר בין מסכת כתובות למהפכת כתיבת התורה שבעל פה – מכתבים לה’ בכתובת הנכונה.

“לבחורי ישיבת עוד יוסף חי היקרים,
שמחתי לשמוע שאתם מוציאים קובץ דברי תורה,”עשות ספרים הרבה אין קץ” למעליותא” כתב הרב.
“בכך “יפצו מעינתיך חוצה”, מעינות התורה בכלל ופנימיות התורה בפרט, ובכך “קאתי מר” מלכא משיחא במהרה בימינו.
מסכת כתובות, אותה למדתם השנה בישיבה, רומזת לכתיבת התורה שבעל פה בכלל, המהפכה הראשונה מתוך ארבע המהפכות בלימוד התורה (כמבואר בספר ‘המהפכה הרביעית’).
אמנם “דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב”, אבל רבי יהודה הנשיא כתב את המשנה משום “עת לעשות לה’ הפרו תורתך”.
התורה שבעל פה היא הדבור שלנו עם ה’, תקשורת ישירה “פנים בפנים”, כאשר “כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה בסיני” והחידוש שנאמר עכשיו בתורה שבעל פה הוא אור חוזר מפיה של הכלה (“מלכות פה תורה שבעל פה”) העולה לעומת האור הישר
של דברי החתן במתן תורה.
ממילא, כל עוד אנו קרובים אל ה’, התורה שבעל פה חיה בקרבנו ואין לכתוב אותה כלל, על דרך “מפיהם ולא מפי כתבם”.
אבל כאשר “מפני חטאינו גלינו מארצנו” (במיוחד בדור חתימת המשנה, לפני פיזור מרכז התורה בארץ ישראל), אזי התקשורת היא על ידי מכתבים, מכתבי אהבה שאנו כותבים ושולחים אל ה’, והוא סוד מסכת כתובות – הכתובה המפרטת את היחסים בין האיש והאשה.
אכן, כדי לשלוח מכתב צריך לדעת את ‘הכתובת’, ולשם כך צריך ללמוד תורה לשמה (עם כל הפירושים שבזה), לדעת היכן נמצא נותן התורה (“אנא נפשאי כתבית יהבית”).

בברכת התורה,
הרב יצחק גינזבורג”.