בשבועיים אינטנסיביים של חוויות, עומק, תפילה ושמחה, יצאו למעלה מ-40 בנות תיכון יעלת חן למחנה קיץ ייחודי בירושלים והסביבה – ‘קעמפ הפוך בה’, מחנה שמטרתו לא לבטל את החופש אלא להפוך אותו. להפוך את היציאה מהשגרה למסע של התחברות מחודשת לעצמנו, לקב”ה ולתורתו.

את המחנה הובילה טליה מימון, הרכזת החברתית של התיכון, יחד עם צוות מדריכות שהורכב מבוגרות י”ב. הבנות, כולל תלמידות שעולות לכיתה ט’, לנו בבניין התיכון בהר נוף, ובהמשך עברו למתחם אולפנת ‘טל תחיה’ שבפסגות, שם התקיימה שבת שיא מרוממת במיוחד.

הנושא המרכזי של הקעמפ היה אתהפכא – להפוך חושך לאור, להפוך הרגלים למודעות, להפוך את ימי החופש לזמן של קודש.
כל יום עסק במהפכה שונה. את לוח הזמנים פתחו הבנות עם דף לימוד בחברותות על נושא אותו יום, תפילה בחיות ובאריכות והמשך לפעילויות היום – טיול, סדנא, התוועדות, פעילות אטרקטיבים, משימה או יצירה…

“השבת הראשונה במחנה, לדוגמא, הוכתרה בשם ‘לקפוץ למים – להתהפך בבת אחת’. דיברנו על הסגולה המיוחדת של יהודי לקום ברגע אחד, גם מהמקום הכי נמוך, ולעשות תשובה. גם בהשראת מלחמת ‘עם כלביא’ – אריה שיכול לישון כל היום וברגע אחד להתגבר ולקום, ומה עלינו ללמוד ממנו” מספרת טליה מימון.
“יום נוסף עסק במהפכת מלכות ישראל. נסענו לחוות הארמונות של משפחת הרבסט (כולנו מתפללים לרפואת בנם, שלום דוד בן עליזה לאה, שנורה על ידי כחות הבטחון) ליום מלא ועמוס. עבודה בחווה – סלילת שביל מהחווה למעין קרוב, מסלול הליכה וסדנת יצירה והתבוננות עם לאה הרבסט.
בצום י”ז בתמוז למדנו על משמעות היום, למה צמים ואיך להפוך גשמי לרוחני.
טיול ניווט בהרי ירושלים עסק ב’מהפכה בתוכי’. במהלכו התחלקו הבנות לשתי קבוצות, על כל קבוצה הוטל לנווט ממבנה התיכון ליעד מסוים ובמקביל ללמוד את המאמר ‘שני ראשים’ מהספר ‘אדמה שמים ותהום’ של הרב יצחק גינזבורג שליט”א העוסק במציאת הדרך הפנימית שלי. הקבוצות נפגשו בבית הכנסת העתיק במוצא ומשם המשכנו לעין מוצא”.

הפעילות היתה מגוונת ועשירה: כניסה השכם בבוקר לבית הכנסת העתיק ‘שלום על ישראל’ ביריחו ושיעור מפי הרב יוסי פלאי; שיעורים והתוועדויות עם הרב אלדד ברון, הרב גיורא בן יעקב, חגית גרון, הודיה הרשקוביץ מנהלת התיכון ועוד ועוד… שחיה משותפת בבריכה בביתר עלית; נסיעה לשיט ‘בננות’ חווייתי באשדוד; סדנאות יצירה מחומרים ממוחזרים שהופכות פסולת לפאר ועוד.

במהלך ימי המחנה, כמעט שבועיים תמימים, עברו על הבנות שתי שבתות מרוממות.
בשבת הראשונה הן סעדו אצל משפחות הקהילה בירושלים ולאחר מכן צעדו לתיכון, לעונג שבת אל תוך הלילה בעקבות דמותו של ה’אור החיים’ הקדוש שיום ההילולא שלו חל באותה שבת.
גולת הכותרת היתה שבת הסיום, שנערכה במתחם אולפנת ‘טל תחיה’ בישוב פסגות.
“לקראת סוף השבוע השני עברנו לשהות בפסגות ושם נערכה שבת הסיום, היתה תחושה שאלו רגעי השיא של המחנה. אחרי שבוע וחצי יחד נוצרה אחדות מיוחדת, משהו בלב פשוט נפתח… אווירה טובה, התוועדויות חסידיות, דיבורים מהלב ותפילות מרוממות” מתארת טליה.

את רעיון הקעמפ יזמו ב’יעלת חן’ בעקבות זעקתו החוזרת ונשנית של הרבי מליובאוויטש על נזקי החופש הגדול.
“הרבי חזר ואמר שיש להמעיט ככל הניתן בחופשות ממסגרת, להבהיר לילדים ולנערים שליהודי אף פעם אין חופש מעבודת ה'” מסבירה טליה, “וליצור מסגרת חופש חסידי בקדושה, בחיבור לה’ ובשמחה של לימוד תורה”.
צוות התיכון דיווח לרב יצחק גינזבורג שליט”א על תכנית המחנה, הוא שמח מאוד ונתן את ברכותיו החמות להצלחה.

התגובות החמות עוד ממשיכות לזרום, מכיוון בנות התיכון אך גם מהוריהן.
“ב”ה, הן נהנו מאוד! זה מחנה שונה, יחודי, מיועד לבנות שרוצות ללמוד ולהתחבר ולא רק להנות מהחופש ולפרוק את עול הלימודים…
הצעירות אמרו שהשבועות הללו עשו להן חשק והן כבר מחכות לתחילת הלימודים בשנה הבאה, וכולן באו ברצון ובשמחה לגיבוש בין הכיתות, להתעלות רוחנית יחד ולשמחה בחלקן.
ההורים התפעלו משיתוף הפעולה של הבנות ומהנאתן הגדולה במחנה שלא דרש מהם תשלומים יקרים בתקופת החופש, העמוסה כלכלית גם כך”.