“זוכרי קדושתך” – קובץ מאמרים והערות מאת תלמידי ישיבת דורשי יחודך.
מזה מספר שנים שב’דורשי יחודך’ משתדלים להוציא בסוף-שנה קובץ מאמרים. לפעמים יצאה חוברת ובה הרבה מאמרים בנושא מסוים (לדוגמא קובץ בשם “שמח נפש עבדך” של מאמרים שונים על השמחה בתניא) ולפעמים נושאים שונים באופן חופשי, “מה שהאיר לבחורים וכתבו” מחייך אחד הבחורים.
ברוך ה’ כבר כמה שנים ברציפות יוצאת החוברת “זוכרי קדושתך” במתכונת של שני שערים: שער ראשון של סיכומי סוגיות שנלמדו בעיון במשך השנה במסכת הנלמדת בישיבה כסדר ישיבות חב”ד – השנה מסכת כתובות, ושער שני ובו מאמרים בנושאים שונים מאת התלמידים.
“בשנת תשפ”ג, שנת “ויכתֹב משה“, הרב שליט”א דיבר בשבת שובה על כתיבה גם לא מושלמת, כמו שמשה כתב את התורה לפני שהסתיימה, והווארט הזכיר לכמה מהבחורים והצוות את ענין כתיבת ההערות…” ממשיכים לספר בישיבה.
“בשבת ויקהל פקודי תשפ”ג הישיבה היתה אצל הרב, ואחרי השיעור הרב דיבר קצת על הישיבה. מישהו הזכיר את הרעיון, והרב אמר “יהיה יפה מאד אם יוציאו חוברת מאמרים של כולם”.
בהשראת דבריו, יצאה באותה שנה (אחרי הפסקה ארוכה) חוברת, בוסרית מעט, בשם “זוכרי קדושתך”, ולשנה הבאה היא פרחה והשתדרגה מאד.
לחוברת נכנסים גם המאמרים שנכתבים בלאו-הכי, כמו מאמרי סכומי סוגיות בעיון שכותבים כל שנה תלמידי שיעור א’ בסיום השנה עם הרב אביחי אביעזר שליט”א, וגם מאמרים שנכתבים במיוחד עבורה.
כמתבקש בישיבת עוד יוסף חי ובנותיה, נמצאים שם לא מעט מאמרים העוסקים באקטואליה ומלכות ישראל. במהלך השנים תמצאו מאמרים בנושאים כמו “איך עושים אחדות בין הימין לשמאל”, “דעתו הפוליטית של רבי עקיבא”, “בידינו מפתח הגאולה” ו”עם יהודים זה לא הולך בכח”…
על סיכומי הסוגיות מספרים התלמידים הכותבים “אחרי שכותבים את הסוגיא, היא יושבת אצלך פתאום טוב. אתה חושב שאתה יודע את הסוגיא, אבל רק אחרי שאתה כותב אותה אתה פתאום מרגיש שאתה יודע אותה באמת”.
יש ווארט מפורסם על המשנה “וקנה לך חבר”, כך שהמילה “וּקְנֵה” נדרשת “וְקָנֵה לך חבר” – על מנת לקנות את הלימוד, עלינו לכתוב אותו באמצעות קנה=עט סופרים”.
את ‘זוכרי קדושתך’ ניתן לקרוא כאן או להוריד ולהדפיס מהקובץ:
אז ככה, ילדים בישיבה קטנה כבר כותבים מאמרים תורניים?
“בשנת תשפ”ד, עם תחילת ההתעוררות להוצאת החוברת, שאלנו את הרב יצחק שפירא שליט”א, ראש הישיבה, בשו”ת השבועי בימי רביעי – איך בדיוק בחורים צעירים, בלי היקף ידיעות רחב, יכולים לכתוב מאמרים בנגלה ובחסידות?
התשובה היתה שיעור יפהפה ומיוחד, על כך שהתורה היא שירה – בה העיקר, בשלב זה, הוא לא לכוון “לאמתה של תורה”, אלא לבטא את עצמנו ואת מה שאנחנו מרגישים בסוגיות בצורה טובה. זהו עיקר הלימוד והחשיבות בכתיבת המאמרים.
הרב שפירא הדגיש, כי לנסות לכוון לבטא נכון את ההרגשה שלנו זה לא נגד התורה, כי מכיוון שההרגשה הפנימית של כל יהודי היא בעצם בעיקר לקיים את רצון ה’ באופן המדויק ביותר – בעצם, לכוון להרגשה שלנו זה לכוון לאמתה של תורה באופן האמתי ביותר. ונחתום בקטע מהשיעור:
יש כתיבה שמטרתה להוציא תיאוריה מדויקת, חידוש נכון ואמתי, “לכוון לאמתה של תורה”. לעומת זאת, יש ענין חשוב בכתיבה – הביטוי של עצמי בצורה מוצלחת. כשרון גדול אותו רוכשים באמצעות הכתיבה הוא ההצלחה להביע את עצמנו ואת מחשבותינו באמצעות כתיבה בצורה ברורה (וזהו ענינה של התורה כ”שירה”, “וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת – וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, שהרי עיקר הענין השירה הוא לא ביטוי ה’אמת’ אלא היכולת לבטא את עצמי בצורה מוצלחת). בכתיבה כזו, הכותב לא מנסה להוכיח כי מה שהוא מרגיש ומבטא הוא נכון ומדויק, אלא בא לנסות להעביר את רגשותיו ומחשבותיו כלפי הסוגיא באמצעות מלל. בכתיבה כזו, העיקר הוא ההצלחה להסביר במלים את המחשבות ולהצליח להיות מובנים לקורא.
זוהי דווקא כתיבה פנימית יותר.
…
החשוב ביותר בכתיבה הזו הוא להביע יותר טוב את האלֹקות שיש בתוך הלִמודים, ועלינו להתאמץ בעיקר להביע בדיוּק רב את מה שמרגישים כלפי הסוגיות, ולאו בהכרח להיות צודקים ב”אמתה של תורה”. החשיבות של הכתיבה היא לא בכתיבה של הערה שהיא נכונה באופן תיאורטי, אלא הצלחת הכותב להתקדם בהבעה מוצלחת וברורה של המקום הפנימי שלו.
ההבעה הפנימית של הבנתנו בסוגיא, עוזרת עד־מאד לכותב לדייק את הבנתו ולהיות גם נכון ומכוון יותר. מכיון שהרצון הפנימי ביותר בנפש היהודי הוא לכוון כיאות לרצון ה’, כאשר הוא חותר יתר ויותר עמוק, יותר ויותר פנימה, ככל שהוא מנסה לדייק את הרגשתו כך הוא מדייק בדרך ממילא גם ברצון ה’ בתורה. ממילא, דוקא הכתיבה שכביכול אינה מתחשבת באמת, אלא בהרגשה, מדייקת יותר ויותר את הכתיבה והכוונה לאמתה של תורה”.