ב”ה. ו’ תמוז התשפ”ה.
49 שנים ל’מבצע יהונתן’ – עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה, שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר.
מלחמת אחים לעולם לא עוד- בידינו הדבר
באחד מלילות השבוע הסוערים החלטתי להגיע לצומת תפוח ולהרגיש את השטח. לחוות מקרוב את המשבר והתסיסה עקב האירועים הקשים והנוראים שקרו בין חיילי צה”ל להתיישבות.
הייתי שם כשעתיים ויותר יחד עם מאות בני נוער מלאים רגשות זעם ופגיעה.
לא פגשתי שנאה ואובדן דרך. פגשתי כאב, זעם, תסכול, תחושת נבגדות, זעקה ומחאה.
בעומדי שם בצומת נזכרתי באירוע הקשה ביותר שעם ישראל חווה בארץ ישראל מיום היותו לעם חופשי וריבוני בארצו.
לפני כ2800 שנים לא רחוק מצומת תפוח, התייצב רחבעם בנו של שלמה המלך בפני המון בית ישראל ‘כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו’.
העם פונה לרחבעם, בבקשה שיראה אותם, יתחשב בהם, ויקל את עול המלכות מעליהם.
רחבעם נועץ בזקנים תחילה, שיעצו לו להנהיג מלכות נעימה, רגישה מתחשבת, שרואה את טובת עם ישראל בארצו, כי זה דרך המלכות הראויה בעם ישראל.
בהמשך פנה רחבעם ליועצי התקשורת שלו, ילדי המסכים והרייטינג והם יעצו לו להכביד את עול המלכות על העם, לדרוס אותם, להכניע אותם, בכח הסמכות החוק והמשפט.
המלך רחבעם הצעיר הושפע והוקסם מעצת הילדים ואת המחיר הנורא עם ישראל משלם עד היום…
התוצאה הרת האסון היתה : מלחמת אחים ופילוג עם ישראל לשתי מדינות בארץ ישראל, האירוע הנורא ביותר שקרה לנו כעם בארץ ישראל שעד היום אנחנו נושאים על גבינו המצולק את תוצאותיו…
ב”ה עזבנו מאחורינו את שנאת החינם של בית שני, את הניתוק שהיה בין גלויות נדחי ישראל בכל הדורות, התגברנו על עלילות רצח ארלוזרוב, הסזון הנורא, אלטלנה והשד העדתי במדינת ישראל המתחדשת.
בזכות אחריות לאומית ואנשי הוד והדר שעמדו לעם ישראל בדור התקומה, הצלחנו להגיע עד הלום ללא ‘מלחמת אחים’, עם מחלוקות כואבות ולעיתים פשעים של ההנהגה כנגד העם והארץ אך בחסדי ה’ עד היום, לא נפלנו במידרון החלקלק של מלחמת אחים.
אסור לנו כחברה וכעם ישראל בארצו להסכים עם מעשים ואירועים כאלו שדגל שחור מתנוסס מעליהם.
א. חיילי צה”ל לא נשלחים למשימות מול ההתיישבות ועם ישראל, בנושאים אזרחיים אלא רק למשימות ביטחוניות כנגד אוייבי ישראל.
ב. יהודים בכל גיל לא נלחמים, לא פוגעים, ולא מסכנים חלילה חיילים וכוחות הביטחון.
ג. אין ולא יהיה לעולם, שימוש בנשק חם ובאמצעי מלחמה כנגד יהודים.
ד. החיילים הגיבורים הם אנחנו, הנוער החלוץ הם אנחנו. לא נותנים גיבוי ציבורי אוטומטי לכשלים ומעשים לא אחראיים, של לובשי המדים ובעלי הסמכות ושל האזרחים, נערים וילדים. עוצרים, עושים בדק בית, מתקנים, משפיעים, מתנצלים וממשיכים בחיבוק ושילוב זרועות.
ענוותנותם ושתיקתם של הזקנים מול השילטון והמלכות, ופזיזותם של הילדים, פילגה והחריבה את עמנו וארצנו בכל הדורות.
האחריות היא של כולנו! ממשלת ישראל, ראשי מערכות הביטחון, נבחרי ומנהיגי הציבור, רבנים, מחנכים, הורים וכל אזרח יהודי וכל איש ישראל, נאמן לעמו ולארצו ולא-לקיו.
רב המוסכם על הנחלק. הרוב המוחלט בעם ישראל בארץ ישראל, נאמן למסורת, רוצה בהתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל ודחיקת אוייבי ישראל מארצנו, רוצה בחיזוק האחדות ובריבוי אהבת ישראל.
בשם ה’ נעשה ונצליח. בידינו הדבר למנוע מלחמת אחים.
יגא”ל. מגדלים אל מול הגלעד ת”ו.