עבודה עברית, חזרה לגוש קטיף, ספרים, פגישות, התוועדויות ומכתב תנחומים – על הקשר בין הגאון הרב מאיר מאזוז זצ”ל ליבדל”א הרב יצחק גינזבורג שליט”א.

בשביעי של פסח הסתלק מן העולם הרב מאיר נסים מאזוז זצ”ל (הנאמ”ן), ראש ישיבת ‘כסא רחמים’ בבני ברק וממנהיגי הציבור החרדי-מזרחי.
עם גדולתו בתורה כראש ישיבה ופוסק, נודע הרב מאזוז כמנהיג מעורב פוליטית. את דעותיו המוצקות לגבי הדרך בה צריכה להתנהל מדינה יהודית, חברה מתוקנת, עסקים על-פי תורה והתיישבות בארץ ישראל – הוא זעק וכתב מעל כל במה.
הקשר בין הרב מאזוז לרב יצחק גינזבורג שליט”א נוצר, מטבע הדברים, סביב פעילות ציבורית משותפת אך יצר גם התוועדויות יחד, קשר תורני והערכה הדדית.

לפני כעשור, בחודש טבת תשע”ה נפגשו שני הרבנים לשיחה סביב הקמת מפלגת ‘יחד – העם איתנו’ בראשות אלי ישי, ששניהם תמכו וסייעו בהקמתה.
בל”ג בעומר שנת תש”פ, מעט אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, השתתפו הרב גינזבורג עם הרב מאזוז במשדר מיוחד שיזמו הרב יוסי פלאי, הרב משה שחור ותלמידים נוספים. באותה שנה נבצר מרוב עמ”י לעלות לקבר הרשב”י עקב הגבלות הקורונה ותחת הדלקה משותפת בהר מירון הצטרפו רבנים מגוונים שונים בעם – ביניהם הרב מאזוז זצ”ל ויבדל”א הרב יצחק גינזבורג והרב דב ליאור שליט”א – למשדר שיעורים וניגונים תחת הכותרת ‘נהגו כבוד זה בזה‘.

הרב יצחק שפירא סיפר כי הגיע פעם עם אביב מויאל להראות לרב מאזוז את אחד מספרי הרב.
“לבקשת הרב, הראיתי לרב מאזוז את המאמר על הטעמים (שקרוב לנושאים שהוא עוסק בהם).
הוא התחיל לקרוא. דפדף במהירות עצומה, עם חשק גדול לראות מה כתוב, כמו ילד קטן ששמח בצעצוע… מידי פעם קפץ על גימטריאות ‘זה שלי!’ (עוד ועוד רמזים באותו ענין, הרבה פעמים), ועל אחד הרמזים אמר שמח ‘אה, על זה לא חשבתי'”.
(הרב מאזוז היה עוסק רבות בגימטריא ורמזים. ל.א).

בהזדמנות אחרת, הגיעו אליעזר מזרחי ואחיה ויט להציג את הספר ‘עץ פרי’, את חוברת ‘עץ פרי’ על מסכת כתובות (שהפכה מאז לספר) ואת חוברת המצע של ‘דרך חיים’ – ‘בדרך למדינה יהודית’.
“מיד כשאמרתי לו שזה ספר של הרב גינזבורג הוא החל לשבח את הרב ותורתו, וציין שהרב הוא היום הכי גדול בהמשך הפצת תורתו ודרכו של הרבי מליובאוויטש” אומר אליעזר.
“הייתי בקשר עם הנהג שלו ותמיד כשביקשנו דרכו חתימה מהרב מאזוז על קול קורא או גילוי דעת הוא הסכים וחתם מיד.
ממש לאחרונה, לכבוד הפרויקט ‘בגבורות שמונים’, יומיים לפני שנסגר הקובץ ביקשו ממני לנסות לדאוג שיכתוב לחוברת. שאלתי את הנהג אם יוכל והוא אמר שבטח הרב היה מסכים אך זו התראה קצרה מידי ולא יספיק. חבל שלא קרה… משמים”.

לקראת אירוע הענקת פרס היצירה היהודית לרב שליט”א (אצל הרב שמואל יניב) שלחו מספר רבנים ואישי ציבור את ברכתם. ביניהם הרב מאיר מאזוז זצ”ל:

במהלך השנים התפרסמו שוב ושוב קריאותיו של הרב מאזוז להתנהלות יהודית גאה בארץ הקודש.
באחת הפעמים, בעקבות קול קורא לעבודה עברית בלבד שחתם עליו לאחת פיגוע הטרקטור הרצחני בירושלים, הגיעו חוקרי ימ”ר מרכז לחקור אותו במשרדו (כמו את רוב הרבנים שחתמו על הקריאה).
הוא קרא לתמיכה בעמירם בן אוליאל במאבקו למשפט צדק והצטרף לעצומת הרבנים נגד שיטת העינויים של השב”כ, סיפר שהתנגד בזמנו להסכמי אוסלו אך לא רצה לצאת נגד הרב עובדיה יוסף שאישר לש”ס לתמוך בהם, “גם הרב עובדיה חזר בו לאחר מכן, הסכמי אוסלו היו אסון” הוא אמר.
במהלך ה’שבעה’ נמצא מכתב ששלח למוזיאון גוש קטיף לאחר הקמתו:
כ”ג אדר ה’תשס”ט
לכבוד
הנהלת מוזיאון גוש קטיף
ירושלים ת”ו
שלום וברכה!

דבר גדול עשיתם להנציח את זכרון “גוש קטיף”, חֶבֶל ארץ שהיה נידח ושומם בדרום הארץ, ופתאום כשבאו אליו בניו פרח ושגשג ונתן פירות בצורה מדהימה, ואחר למעלה משלושים שנה נעקר בזדון על ידי אחים תועים שחשבו לתקן ונמצאו מקלקלים. זה קרה ביום תשעה באב – יום חורבן האומה לדורות – בשנת זכור ואל תשכח ( גימטריא תשס”ה) לפ”ק.

כמעט כולם מודים היום שגירוש גוש קטיף וחורבנו היתה טעות איומה, ומוזיאון זה יהיה לעֵֵד ולזכרון, לא לחזור על טעות נוראה זו.
ואנו מקוים כי מסבב הסיבות יתברך יחזיר עטרה ליושנה, וישובו בנים לגבולם לאדמתם ולארצם,”עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל – עוד תעדי תופייך, ויצאת (=גוש קטיף) במחול משחקים” (ירמיה ל”א ג’), ואתם אדמות גוש קטיף “ענפכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל כי קֵרְבוּ לבוא” (על פי יחזקאל ל”ו ח’)
במהרה בימינו אמן
מאיר בהגר”מ מאזוז

הרב יצחק גינזבורג שליט”א פרסם מכתב תנחומים למשפחתו ותלמידיו של הרב מאזוז: