שני ניגונים שהם אחד. הראשון הולחן לרגל לידת נכדה של הרב והשני, הממשיך, לכבוד שמחת ה’ווארט’ שלה.

שושנת יעקב | 211

ניגון עליז זה הולחן בפורים תשס”ה להולדת הנכדה חיה מושקא הרמתי

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי.
תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ,
וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ.

שלשת הגיבורים ב” שושנת יעקב”  הם כנגד שלש בחינות עמלק,
שעלינו לנצח בשלשת ימי פורים משולש:
מרדכי – מלחמת חרמה בעמלק החיצוני , האנטישמי הלוחם בנו;
אסתר  – כנגד העמלק הפנימי, הזורע בלב ספק וגאוה;
חרבונה  – כנגד  העמלק העצמי , המות עצמו, שהנצחון עליו יביא חיים נצחיים.

שנזכה כבר לנצחון החיים על המות מאבק השייך לעצם ספירת הנצח, סוד פורים …

אך הסיפור לא נגמר.
לאחר כ-19 שנים הולחן חלק שני בהמשך לניגון.

ניגון 588 | חתן וכלה

 הולחן בי”ב כסלו תשפ”ה. לווארט של כמה נכדים ,
 ביניהם חיה מושקא הרמתי, שמתחתנת בקרוב.
וכנראה לא במקרה הוא המשך של שושנת יעקב…

 בגרסה הראשונה שלו הוא נקרא ניגון בת עין (יארצייט הרבי מאברוטש – ה “בת עין” בי”ב כסלו)
 ויש אפילו הקלטה של ביצוע יפהפה של עובד מוניס:

אבל אחר כך  – הרב שלח גירסה נוסף, מהירה וארוכה יותר,  וקרא לניגון  “חתן וכלה”.