אין תקומה בלי נקמה, למה בעצם? ומה זה הענין הזה של נקמה?
נקמה בין שני יהודים היא דבר לא טוב, ואפילו ממש עבירה! “לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ, וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ד’.”
אנחנו מצווים להיות אוהבים זה את זה, לוותר ולהשלים ולהתקדם יחד.
ואולם מול אויבי עם ישראל, הנלחמים בנו ופוגעים באחינו – כאן הנקמה חובה קדושה! היא טבעית ובריאה, מוסרית וישרה. הנקמה עושה צדק וסדר בעולם ומעבירה מסר ברור שאין הפקרות!
עם שטבח בעם ישראל, שפגע בנו – ייפגע שבעתיים. הנקמה היא קריטית! דם ההרוגים לא שקט ולא נינוח עד לעשיית הצדק והשבת הסדר, עד הנקמה הגדולה. רגש הנקמה הזה מגיע ממקום גבוה, ורק הוא יביא תיקון לחרפה וחילול כבודו של עם ישראל.
פסק הרמב”ם: “וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבַּד זֶרַע עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמָר “תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק” וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר תָּמִיד מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵיבָתוֹ שֶׁנֶּאֱמָר “זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, “זָכוֹר” בַּפֶּה; “לֹא, תִּשְׁכָּח” בַּלֵּב, שֶׁאָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֵיבָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ.”

אנחנו זוכרים את הפשיטה הארורה ביום שמחת תורה, כבוש הקיבוצים והבסיסים, הרצחנות וההרג העצום, השחיטה, הבזיזה והחרפה, החטופים הרבים כל כך, חילול השם וחילול כבוד ישראל. את כל הפיגועים אנחנו זוכרים, את ידויי האבנים והבקתבים, פיגועי הירי והאוטובוסים – על הכל הכל הכל נבוא נקם עם האויבים, נקמה מוחלטת ומכובדת, נקמה שתהדהד חזק בעולם את כבוד השם יתברך וישראל עמו.
שימו לב שהמצווה להכרית את זכר עמלק מתקיימת בזמן שכבר אין כל סכנה בטחונית, להיפך: “וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ ד’ אֱלֹקיךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר ד’ אֱ֠לֹקיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח.”
אנחנו הרי יודעים איך זה, ורואים את המציאות: הזמן חולף ועושה את שלו, ‘החיים ממשיכים…’ ותמיד יהיה מי שינסה להשכיח, לעגל פינות, לסלוח, להקטין את הצורך. להגיד בואו נשתקם, ונעזוב אותם, בואו נניח לזה. באה התורה ואומרת: לא! אין תקומה שלמה ללא נקמה. כלומר, מעבר למשימות הדחופות כמו כיבוש עזה, השבת החטופים כמובן, גירוש האויב מהר הבית, מיו”ש והתיישבות יהודית נרחבת, יש לנו מצוות עשה לזכור, ועבירה לשכוח – את המשימה החשובה והברורה: תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח!

.הטור נשלח לחברי קבוצות ‘נלחמים על החיים’. לתוכן נוסף ולפעילות ניתן להצטרף לקבוצות כאן