ראיון עם חסיה בן זכאי, נשואה לרב יוחנן בן זכאי ואם למשפחה ברוכה, תושבי קרית ארבע.
חסיה היא סופרת, מאיירת ומוציאה לאור, שכתבה והוציאה ספרי ילדים רבים בסגנונות שונים, ספר לנשים במסע הריון ולידה ועוד.

מה החזון שלך? ומה הניע אותך להתחיל לכתוב ספרים?

אני מאמינה בתרבות יהודית. נקודת המוצא שלי היא שלכל יהודי יש מה לחדש בכל תחום. דוגמה לכך אפשר לראות בעלון “נפלאות” האחרון של הרב גינזבורג, שעסק בבעיות קשב וריכוז. בעוד שהעולם הרפואי רואה בכך בעיה נוירולוגית, הרב גינזבורג מציע מבט יהודי אחר, הרואה בהיפראקטיביות תכונה יהודית שיש לנצל לפעולה בעולם.

באשר לספרים, הנושא נוגע לשאלה מה עושים עם הילדים אחר הצהריים. אני מאמינה שלכל אמא יש את הבחירה להציע לילדיה מרחבי עשייה ותחומי עניין, לבחור את הצעצועים והספרים שנכנסים הביתה. אנחנו נקראים “עם הספר”, אבל בסופו של דבר זה תלוי בכל אחת מאיתנו, כמה אנחנו יושבות עם הילד, קוראות ומעשירות את עולמו.

ספרים תמיד היו אהבה גדולה עבורי, אבל לא הייתה לי כוונה לעשות עם זה משהו ספציפי. בחרתי בלימודי חינוך לא פורמלי ותנ”ך, מתוך מטרה לשלב בין חינוך ואומנות. כשנולדו ילדיי ונשארתי איתם בבית, גיליתי כמעט במקרה את הצורך לכתוב.

הקראתי להם הרבה סיפורים, אך היו דברים שרציתי להוסיף או להוריד, ופשוט עשיתי את זה תוך כדי. מצאתי את עצמי משנה מילים, מוסיפה חרוזים, עד שזה התגלגל לכתיבת סיפורים. לא חלמתי שמזה יצמח מדף ספרים… כל פעם היה נושא שרציתי לברר ולהעמיק בו, ולמצוא מילים לומר את זה בפשטות, בחן ובצורה מעניינת.

בשבילי זו המטרה. הספרים הם דרך להתחזק בהתבוננות ובחיפוש אחר הדרך הישרה, ומתוך כך להיות שליחה להזמין את ילדיי וכל מי שימצא בכך חיזוק, לקרוא על ערכי היהדות והתורה, ולהנגיש להם את סיפורי חז”ל והתנ”ך.

איך נולדו ספרי הילדים?

כפי שסיפרתי, ספרים היו תמיד אהבה גדולה עבורי. הייתי “תולעת ספרים” שסיימה את כל הספרים בספרייה, וכך גם בעלי. ברוך ה’, הבית מלא ספרים. אבל השכלול הגדול שלי בכתיבה והרצון לכתוב, צמח דווקא מהאתגר של כמה מילדיי ששנאו לקרוא.
כך התיישבתי לכתוב ספרים בשפה פשוטה, עם מעט מלל, חרוזים ומקצב, והרבה תמונות מצחיקות, כדי להגיע ללב של הילדים האלה. במקביל, זה הרחיב מאוד את ההבנה שלי שלכל ילד יש שער אחר לערכים, כמו מוזיקה, ציור וריקוד.

הרגשתי שה’ מוריד אותי מדיבור בסיסמאות מלמעלה לדיבור עממי יותר, נוגע, מבלי לוותר על הבחירה של נושא הסיפור העמוק והערכי. כך כתבתי את הספרים “הכל לטובה” על רבי עקיבא, “תפילת ילדים” על כוחה של תפילה, ו”סם חיים” על הסיפור של רבי ינאי והתרופה שמצילה חיים. כעת הוצאנו עוד ספרים חדשים בנושא הצדקה, מילים מחברות, פחדים מהחושך ובואי שבת.

אלו לא הנושאים הרגילים עבור ילדים צעירים… ספרי לנו על הגישה שלך לכתיבה לילדים.

מה הם בעצם סיפורי חז”ל? רבותינו חיו חיים שלמים, ומכל תנא או אמורא יש לנו סיפור או שניים. הסיפורים האלה הם ה”הוא היה אומר” שלהם, המורשה שאותו גדול בחר להשאיר לנו. מתנה לחיים שתשנה מהותית את חיינו.

מתוך ההבנה הזו, חשוב לי שהדיבורים של חז”ל יהיו מונגשים לילד, עם איורים יפים, חרוזים ודקלומים, כדי שהדברים ייחרטו על הלב.

יש טעות רווחת ביחס לילדים, שלעיתים נראה שהפנייה לילד צריכה להיות “תינוקית”, לדבר איתו רק על דברים פשוטים. לעומת זאת, היהדות מדריכה שילד מגיל קטן צריך ללמוד “תורה ציוה לנו משה”.
האמת היא שעם ילדים אפשר לדבר על כל נושא, גם המורכב ביותר, רק צריך למצוא את המילים והניסוח. הם מבינים הרבה יותר ממה שנדמה לנו. אפשר ללמוד על קיום בורא עולם מגידול ילדים, ולראות ילד קטן פונה לאלוקים בתפילה.

ואיך זה עובד טכנית? כלכלית?

ספרים עולים הרבה כסף, במיוחד היום שמחירי ההדפסה עלו משמעותית. לפני שנכנסתי לכתיבה, התייעצתי עם סופרות שאמרו לי שלא מתעשרים מכתיבת ספרים, אבל אם זה שלי, שאמשיך בזה.

הדבר הראשון שצריך כדי לעשות כל דבר בעולם הזה הוא תפילה, ואנחנו מתפללים הרבה על הספרים, ורואים את ההשגחה שמלווה אותנו בכל שלב בתהליך. חוץ מזה, כדי להוציא ספרים ולהוזיל עלויות, למדנו לעשות הרבה מהתהליכים לבד, ובעצם הקמנו הוצאת ספרים פרטית. זה אומר שאנחנו עומדים מול בית הדפוס ומול אנשי המקצוע השונים. עם השנים למדתי לעמד, לאייר דיגיטלית וגרפיקה. באופן פלאי אנחנו זוכים שכמעט לכל הספרים יש לנו שותפים טובים שמשקיעים בהוצאת הספר.

רוצה לספר לנו על ספרים נבחרים?

הספר הראשון שכתבתי היה על מערת המכפלה – “עלילה במכפלה – מסע במכונת הזמן בעקבות מערת המכפלה וחברון“. בתור תושבי המקום, אנו זוכים להגיע למערה הרבה, והילדים היו שואלים אותי הרבה שאלות מה זה המקום הזה? מה פתאום יהודי הולך לקברים? מה זה המבנה של המערה, הרי קבר זה באדמה?
הרגשתי שזו הזמנה עבורי להבין לעומק מי הם האבות? מה הקשר שלנו אליהם? למה קוראים להם אבות ולא רבנים? שאלות שלא היו לי עליהן מענה. השאלות עניינו אותי ואתגרו אותי, למדתי את הדברים וכתבתי. הספר התקבל באהבה והמריץ אותי לכתוב על מקומות קדושים נוספים. כך יצא גם הספר על קבר רחל ועוד.
“עלילה במכפלה” ב”ה הצליח מאוד ולאחרונה יצא לאור גם בתרגום לאנגלית.

אחר כך זכיתי זכות גדולה שב”ה השנה הושלמה הסדרה בכתיבת הספר “המקדש – מסע לארמונו של מלך בעקבות המקדש וירושלים“. זה חלום ישן שלי לכתוב לעומק על ירושלים והמקדש. אין יום שבו אנחנו לא מתייחסים לבניין ירושלים, מתפללים על כך כמה פעמים ביום בתפילות, בברכת המזון ועוד ברכות. אך למעשה – האם אנחנו באמת מתגעגעים שזה יקרה? מה זה בכלל מקדש? למה עלינו להתגעגע למשהו שאף פעם לא פגשנו? מה יהיה שם שאנחנו לא יודעים ממנו עכשיו? מה החידוש במציאות של הגאולה? בספר נעשה ניסיון לכתוב בצורה עמוקה על העניין מנקודת מבט של ילדים ולחדש את הגעגוע והדרישה לבניין המקדש.

הספר יצא לאור תוך כדי המלחמה ונתקבל בזרועות פתוחות. ממש הרגשנו שהמקדש מוכר את עצמו, כאילו שאנשים רק
חיכו לספר שיחבר את הילדים ללב של הסיפור של העם שלנו. מציאות של בניית המקדש, שהיא בשורה שאנו מובטחים לה, משמעותה שבתוך העולם שלנו הגשמי יהיה מקום של קודש, מקום של התגלות הקשר בין האדם לבורא עולם. מקום שבו נוכל להתאסף כעם ולקבל כוחות, שמחה והתחדשות למלא את התפקיד שלנו בעולם וכן המקום הזה יהיה מקום גם לכל הגויים, להתעצם בקדושה וללכת בדרך טובה וישרה וכך העולם כולו יתוקן.

“לעלות בהר” – ספר לנשים בתהליכי על הריון ולידה ממבט פנימי.

עוד זכות גדולה וחובה עמוקה כלפי הרב יצחק גינזבורג, הייתה כתיבה של ספר לנשים על היריון ולידה.

אחרי שהתחתנו זכינו בארבעה ילדים מקסימים במרווחים די צמודים, אך היה קושי גדול בהריונות ובלידות, הקושי היה בגוף ובנפש. עד שהרגשתי שזה גדול עלי ואני לא מסוגלת להמשיך, הרגשתי קושי נפשי גדול ולא ידעתי איך להרים את עצמי ממה שעברנו.
באותה תקופה פגשנו באופן פלאי את הרב, הגענו להתועדות שהייתה בכסליו בירושלים במפגש הזה הרגשתי שהרב מחדיר בי חיים חדשים ונטע בי תקווה שהנפש תרפא ומאז במשך כמה שנים הגענו לכל התועדות יונקים כוחות ותודעה חדשה.
הרב מאוד עודד אותנו להביא ילד נוסף ודיבר איתנו על זה לא מעט אך לי זה לא היה נראה הגיוני לעבור שוב את כל מה שכרוך בהיריון נוסף, אבל לאט לאט הדברים התחילו לחדור אל הלב ואחרי זמן זכינו בבן (הרב אמר לנו מראש שזה יהיה בן). ומאז זכינו שהמשפחה התרחבה, בעוד אוצרות יהודיים, שהם ילדים בזכות הרב.

לאורך השנים אספתי לעצמי התייחסויות ולימודים שהרב העביר בנושא, כיוון שנזקקתי שוב ושוב להתחזק בנושא (בבחינת דברי תורה צריכים חיזוק…). כשבתוכי הרגשתי את החסר בספר לנשים, שמתמקד בנושא בירור המשמעות של הבאת ילדים לעולם ומציאת הכוחות הפנימיים שדרושים לכך. ספר נשי שיעבד את הדיבורים של הרב לשפה יותר פשוטה ולשון שוטפת. הבאתי לפני הרב את הרצון הזה, את הקטעים שאספתי מהשיעורים השונים והרב מאוד עודד אותי להוציא לאור.

הרעיון עבר כמה גלגולים, רציתי שיהיו בו מעבר לחכמה והידע, צורה של לימוד נשי ורך. בסגנון של שיח בין דמויות (המרקמים העדינים בין אישה לבעלה, ילדים, חברות ומשפחה, התייחסות איך לחזק עמידה מול חברה שמקדשת את הדאגה לעצמי ואיך להיראות צעירה ויפה וכו’ כפי שהרבי מלובביץ’ הדגיש הרבה פעמים שהסיבה העיקרית שמונעת מאישה להביא הרבה ילדים היא מחמת המלעיגים…), סגנון שיעזור לקלוט את המסרים ולעלות אותם לדיון על ידי השיח. כך יובאו לידי ביטוי הקשיים השאלות והתהיות. עד שהספר הגיע לצורתו הנוכחית.

הספר מתחלק לשלושה חלקים של ההיריון, שמקבילים לתהליך הרוחני שלימד אותנו הבעל שם טוב. לשיטתו כל תהליך של התפתחות רוחנית וזה כולל כל חוויה עמוקה שהאדם חווה במציאות חייב להתקדם דרך שלושה שינויים התפתחותיים בגישה הנפשית: הכנעה-הבדלה-המתקה. חז”ל מחלקים את ההיריון לשלושה חלקים: שלושה חודשים ראשונים שלושה חודשיים אמצעיים ושלושה חודשים אחרונים. (זו גם חלוקה ברורה במציאות שאותה חשה כל אישה) והרב יצחק הקביל את מבנה העבודה היסודי של הבעל שם טוב לחודשי ההיריון.

שלושה חודשים ראשונים כנגד הכנעה, שלושה חודשים אמצעיים כנגד הבדלה ושלושה חודשים אחרונים כנגד המתקה.

עוד נקודה שהרב הדגיש בקשר להיריון שהוא אב טיפוס לכל ההריונות והפריון שאנחנו עתידים להביא לעולם. בעצם מדגיש הרב, שלהיות בהיריון זה המהות של האדם בעולם, נחל נובע, אך כדי לשמור על עצמינו מגאווה והנפילה הגדולה שבאה בעקבותיה, עלינו לעבור כל פעם מחדש את התהליכים של הכנעה הבדלה והמתקה.

הרבי טבע את המילה ‘ופרצת’ כסיסמת החסידות בדורינו, ובאמת רואים שכל אדם מעוניין לסלול דרך חדשה כלשהי בעולם. לחולל איזו פריצת דרך משמעותית. וכך גם נקרא המשיח פרץ – הפורץ.
המשמעות הבסיסית של ‘ופרצת’ היא התפשטות והתחזקות לא להסתפק בקיים אלא להתפתח ולכבוש מחוזות חדשים. לפי זה המשמעות הפשוטה של פריצה נשית בגופן היא להוליד הרבה ילדים. וכך הן מלמדות בפועל את בעליהן ובני משפחתם והלאה לעולם כולו.

בנוסף משולבים בספר איורים ומשימות להתבוננות למסע וכן אספתי שירים בנושא היריון ולידה מ-42 נשים מרחבי הארץ, מסגנונות שונים, שמאירים ומוסיפים עוד קומה של לב. כל פרק בספר פותח בשני שירים בנושא הפרק. ב”ה קיבלתי הרבה תגובות, כמה המסרים של הרב מעצימים ונותנים כוח ועומק להרחבת המשפחה.

מה החלום שלך הלאה?

להיות במשבצת שה’ מייעד לי, להקשיב לשליחות הבאה שה’ ייתן לי אם זה לכתוב או לדבר בנושאים האלה, ובעיקר לחוש בכל רגע שליחה ברגעים הקטנים של היום יום.
יש את הפרויקטים שאנחנו מתעסקים איתם עכשיו תרגום של הספר “עלילה במכפלה” לאנגלית ובכלל הנושא של תרגום והפצת המעיינות גם בחו”ל בשפה בינלאומית.
יש לי חלום להיות שופר לחידושים מתורת הנפש של הרב; לכתוב באופן ספציפי על החלמה אחרי לידה ודיכאון אחרי לידה וכן ביחס למורכבות במערכת הזוגית. אספתי הרבה חומרים בנושא ואף שהתייחסתי בספר לעניין, יש עוד הרבה מה להרחיב, ביחוד לאור המסר של הרב שהרפואה לנפש אחרי לידה היא להיכנס להיריון נוסף שזה אחד הרעיונות המהפכניים שדורש ביאור. אפילו חשבתי שאולי יותר נכון להעלות הצגה בנושא כדי שיהיה דבר המתקבל על לב השומעים.

מתפללת ומייחלת שכל הנשים והאנשים יחפשו לדייק את המשבצת שלהם ויוסיפו מהאור המיוחד שקיבלו עד שכל העולם יתמלא באור ה’ וכבוד ה’.”

לפרטים ולרכישת הספרים ניתן לפנות לחסיה במספר 0526866704 או במייל hasyabz@gmail.com.

ניתן לרכוש גם בחנויות הספרים המובחרות או באופן מקוון, לדוג’ כאן.