ב”ה

רבים שמעו במהלך השבוע את איש התקשורת גיא לרר מצהיר על כוונתו לומר מידי יום ‘מזמור לתודה’, זאת סביב עסקת החטופים ולבקשתה של אם אחד החטופים.

“למרות שאני אתאיסט מוחלט (לצערי) אני הולך לעצום את העיניים חזק ולנהוג לרגע כאילו אני המאמין הכי אדוק”, כתב גיא, “אמונה אהבה וכוונה הן בנות אותה משפחה. מספיק אפילו אחת מהן כדי להזיז עולמות. מוזמנים להצטרף אלי”.

האמירה עוררה הרבה תגובות, ונשלחה שאלה למו”ר הרב יצחק גינזבורג שליט”א – איך להתייחס?

אמירת תהלים של “אתאיסט”
ראיתי שאיש תקשורת כתב שהוא מקבל על עצמו לומר כל יום “מזמור לתודה” לבקשת אמא של אחת החטופים, אפילו שהוא מגדיר את עצמו כאתאיסט מוחלט – “אני הולך לעצום את העינים חזק ולנהוג לרגע כאילו אני המאמין הכי אדוק. אמונה, אהבה וכונה הן בנות אותה משפחה. מספיק אפילו אחת מהן כדי להזיז עולמות”. איך להתייחס לאמירה כזו?

השאלה והתשובה במדור ‘מענות ותשובות’ בעלון נפלאות בשבת האחרונה:

מענה:

תחילה התייחס הרב להגדרת לרר את עצמו כ’אתאיסט’ ח”ו, אין יהודי שאין בו אמונה!
ראשית כל יש להדגיש שכל ישראל הנם “מאמינים בני מאמינים”, רק שיש מי שלעת עתה האמונה נעלמת אצלו, משום היותו-היותנו בעלמא דשקרא, עולם שמשקר לנו, לחושים הגשמיים שלנו, וכתוצאה מכך אנחנו משקרים לעצמנו ומכחישים שאנחנו מאמינים.

אך כאשר מתעלמים מהשקר שבמציאות, מהמפריד ביננו ומעלים מאתנו את מציאות ה’, נופלות המחיצות בין היהודים ומתגלה גם האמונה בה’.
כאשר הקשר לעם ישראל מתגבר (כמו ההזדהות של כל העם עם משפחות החטופים) אזי כל המחיצות נופלות ומתגלה עצמנו האמיתי, סוד האמונה שבנו. כשאומרים ק”ש מכסים את העינים – כיסוי עינים זה אינו התעלמות מן המציאות, אלא התעלמות מהשקר שבמציאות כפי שהוא נדמה לחושינו הגשמיים, וכאשר אנו מכסים את העינים כדי לומר באמת “ה’ אחד” ו”אין עוד מלבדו” אנחנו גם מבטלים את השקר שבתוכנו וזוכים לסוד “שמע… אחד” אותיות עד (ראיה, בעין השכל האלקי שבלב) אשמח (“אין שמחה כהתרת הספקות”, ספק בגי’ עמלק כנודע).

לאחר מכן העמיק הרב בשלישיה אמונה, אהבה וכוונה ובקשר של מילים אלו לדוד מלך ישראל. לשמו ולכל כחות הנפש שלו.

אמונה-אהבה-כונה משלימות ל-196, דוד ברבוע – אלו הן התכונות המיוחדות של “דוד מלך ישראל חי וקים”. כשיהודי מתחבר לתכונות של דוד המלך – על ידי אמירת פרק תהלים של “נעים זמירות ישראל” (שעוסק בתודה, השייכת במיוחד לדוד) – גם אם נדמה לו שאינו מאמין בה’, הוא מתחבר לעם ישראל ולה’, ובאמת יכול להזיז ככה עולמות, החל מעולמו הוא הפנימי.

התכונות אמונה-אהבה-כונה כוללות את כל כחות הנפש של דוד המלך-פרצוף המלכות:

בג’ רישין שבכתר: אמונה ברדל”א, אהבה [בתענוגים] ברישא דאין וכונה [לקיים את רצונו ית’] ברישא דאריך.

בחב”ד: בתניא מבואר שאמונה היא בחכמה, כונה בבינה [היינו סוד “מי זאת גו'” “חכם לב יקח מצות”, במעשה, ה תתאה, ובכונה, ה עילאה בינה] ואהבה היא ההתקשרות שבדעת [והיינו עטרא דחסדים שבדעת המלכות שמקבלת על ידי יחודה עם בעלה, קודשא בריך הוא. שכן ללא יחוד זה הרי היא “עולמתא שפירתא דלית לה עיינין” אלא רק עין אחת – עין שמאל, עטרא דגבורות – שמשם בנינה לפני נישואיה, ואז מִדתה בעיקר יראה. אך בנישואיה-כלולותיה, היא מקבלת עטרא דחסדים, אהבה (בתענוגים)].

במדות הלב: אמונה בת”ת [כביאור רבי לויק לאגה”ק], אהבה בחסד כפשוטו וכונה ביראה-גבורה [סוד “אני בינה לי גבורה”. כונה = “אנכי” שמפי הגבורה (אימה ויראה כו’) שמענו ודוק].

בנה”י: אמונה בהוד (גלויבען באידיש, כמבואר בהיום-יום ה’ טבת ), אהבה ביסוד (כבוד חתן) וכונה בנצח, המנצח על התזמורת לפי כוונותיו הפנימיות וד”ל.