שבת י”ט – כ”ף כסליו בישיבה גבוהה (ובישיבה תיכונית) נחלת ישראל – מעטו של תלמיד הישיבה:

בחסדי השם זכינו להתוועדויות רבות ומגוונות השנה הן בישיבה תיכונית והן בישיבה גבוהה. התוועדויות אשר גרמו להתעוררות רבה, ולחיזוק גדול בלימוד החסידות והליכה בדרכי החסידות.

בליל שישי – אור לי”ט, התוועד בישיבה הגבוהה הרב יובל בר נתן, ראש בית המדרש נהורא ברמת גן. ההתוועדות הייתה מרוממת ביותר, ובה זכינו להשתתפות מלאה של מו”ר הרב שניאור קץ ראש הישיבה (שיחי’ לארוך ימים ושנים טובות ונעימות מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא).
ההתוועדות נסובה סביב ההרגש וההוראה שחסידות דורשת מכל יהודי, והיא – לדאוג ליהודי אחר. ושהדבר יגע עד עצם הנפש ממש. וכמה שהרבי דיבר מכך והדגיש על כך. החיבור בין הרב יובל לרב שניאור, הוליד (ומוליד) פירות יפים ומרעננים.

בישיבה התיכונית התוועד הרב רן שריד. לרב רן יש מסורת מובהקת להתוועדות בישיבה מימים ימימה… דבר שפיתח עם השנים מסורות מיוחדות בעלות חן מיוחד ששייך אך ורק להתוועדות י”ט כסליו.

בשבת קודש זכינו לארח את הרב איתיאל גלעדי שליט”א, (אירוח בעל חידוש גדול מכיוון שכידוע הרב איתיאל לא מעתיק מקום מושבו בשבתות מכפר חב”ד, ובחסדי ה’ בהוראת ובברכת הרב גינזבורג, הגיעה אלינו לשבת קודש).
בליל שבת התוועד הרב בישיבה התיכונית לאחר סעודת השבת, התוועדות שהייתה מלוּוה בריבוי נגינה וזמרה מחד, ודיבורי חסידות מחיים מאידך.
איתמר סלע, בחור מהישיבה, תיאר באוזנינו את החוויה: “קודם כל זה שהרב איתיאל הגיע, היה בשבילנו חיוּת גדול. התוועדנו שרנו וניגנו, זכינו לכמה ‘עקיצות’ חסידיות וברוך ה’ היה מאיר ומחיה לכולם, הישיבה הרגישה ממש ‘בעננים'”.

ביום השבת בחורי הישיבה גבוהה למדו בחבורה בהשכמה בשעה 06:30, את מאמר ‘פדה בשלום’ תרס”ח של הרבי הרש”ב, מאמר מלא וגדוש ב’עבודה’ ורגש חסידי. דבר שהשפיע ישירות על התפילה שהייתה מלאה בניגון שירה וזמרה, בקול גדול ובחיות כדברי רבותינו נשיאנו מאורי בחסידות. (כמובן שהחום החסידי השפיע גם על שעת התפילה שהתחילה באיחור יחסי…)
לאחר מכן זכינו להתוועד יחדיו גם בקידושא רבא, בצוותא כבכל שבת עם הספר הקדוש ‘סיפורי מעשיות’. ביחד עם הרב נדב כהן שליט”א. בזמן שציבור הנשים זכו לשמוע שיעור מפי הרב איתיאל.
בחורי הישיבה זכו בשבת להדגמה חיה, על עבודת התפילה באריכות ובהתבוננות (ובאיחור…) שנעשתה על ידי הרב המשפיע, הרב איתיאל שיחי’, כך שתפילת מנחה נגעה בחברתה מהבוקר..

לאחר מנחה התחילה התוועדות וסעודת יום השבת, ברוב עם והדרת מלך. הדיבורים נסובו אודות החידוש של כ”ף כסליו, לעומת חברו – י”ט, שהוא יום המאסר של אדמו”ר הזקן אצל הליטוואק, וממילא גורם ליום כ”ף להיות חידוש עבור בחורי הישיבות הלמדנים, שלהם יש גם כן שייכות מיוחדת לתורת החסידות. והם צריכים ללמוד גם כן כמו חסידים אמיתיים, בנשיאת ההפכים שמגיעה בלימוד. (כמובן שגם בהתוועדות זו זכו הבחורים לכמה וכמה ‘עקיצות’ חסידיות. וגם הם לא טמנו את ידם בצלחת כלל וכלל.. דבר שגרם להתוועדות לזרום, ולמשתתפיה להיפתח..)
הבחור אביגדור קליין משתף (מתוך אמירת ‘לחיים’ רבה) את חוויותיו: “היה חי, ואמיתי. כולם מאוד התחברו ונהנו, גם בגשמיות הכל זרם והיה מלא חיות. אף אחד לא נשאר בחוץ וכולם היו מחוברים. חסדי ה’, גם כולם השתתפו באמירת ‘לחיים’ כדבעי, חוץ ממנו (הרב איתיאל) שלא אמר מספיק, אבל זה עדיין היה כמו שצריך ממש”
ההתוועדות נגמרה בשעה מאוחרת לאחר צאת השבת, ולאחר מכן תפילת ערבית מרוממת נוסח הרב שליט”א על ידי הרב איתיאל שיחי’, בנעימות מיוחדת, ומיד נסעו כל הבחורים, מי ברגלו ומי במכוניתו, להתוועדות אצל הרב גינזבורג בכפר חב”ד. שם נפתחו מעיינות תהום רבה, כמו שתוכלו לראות: